בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:כ״טBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 2:29
א׳ויש לפרש עוד אשא עיני אל ההרים וכו' עזרי מעם ה' עושה וכו' ונבא לדקדק כמה דקדוקי' אחד מהו הנרצה נשיאת עין אל ההרי"ם לענין העזר ב' למה אמר המשורר דרך שאל' ותשוב' מאין יבא עזרי עזרי מעם ה' וכו' ג' למה תיאר את הש"י בכאן בבריאת שמים וארץ ונראה לפרש דהנ' כתיב חושה לעזרתי ה' תשועת"י ולמה שינה מעזר"ה לתשוע"ה וכבר קדם מאמרנו שהחילוק בין עזר"ה לישוע"ה לשון עז"ר יצדק על העזר"ה מבלי בקש' מוקדמת מהנעזר כמד"א ישלח עזר"ך מקודש קד"ש הוא דבר הנבדל סוד החכמ' מחשב"ה. ותשוע"ה היא כשמושיע המושי"ע אחר בקשת הנושע כמד"א צעק' הנער' המאורש' ואין מושי"ע לה הנה תרא' שלשון תשוע"ה הוא אחר הצעקה והבקשה ובזה נתבונן מאמר חז"ל שאמרו:
1
ב׳כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזר"ו (ופרש"י כדרך שהי' עוזר לאברהם) ואברהם אבינו מנלן דקבע מקום שנא' וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם וכו' והנה ע"ז יתפלא כל מעיין לו יהי' שמוכח מהפסוק שאברהם אבינו קבע מקום אבל מהיכן נשמע שכל הקובע מקום יהי' אלקי אברהם בעזרו כדרך שהי' עוזר לאברהם כי מה שהי' הש"י עוזר לאברהם כי עוד הרב' זכות היו אצלו לאין משער הלא תרא' שלמדו מחזקיה שצריך המתפלל להסיב פניו אל הקיר וכי בשביל זה נאמר שהמסיב פניו אל הקיר יעזור לו הקב"ה כדרך שהי' עוזר לחזקיה ונרא' דיש שפיר ראי' דהנה לשם נאמר וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמ"ד שם וכו' (ואין עמיד"ה אלא תפיל"ה) ואח"כ ויהי בשחת אלקי' את ערי הככר ויזכור אלקים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכ' והנה הקושיא רבה הרי כבר נאמר באריכות ענין הצלת לוט ע"כ דמשמיענו דהש"י זכר את אברהם וצדקתו ושל"ח את לוט הגם שלא הי' מבקש עליו אברהם בתפלתו נשמע שהש"י עזר לאברהם גם על דבר שלא הי' מבקש עליו ולמה משמיעני זאת בתורהעל כרחך להורות שגם אנחנו בניו נשתדל לילך בדרכיו ונזכה לזאת המעלה (דזה ענין כל מעשי אבות הנזכרים בתורה ללמוד ממדותיהם) והנה אנחנו לא נדע איזה מדה ממדותיו גרם לזאת שמעינן מדסמכ' התורה לכאן ענין קביעות מקום שקבע אברהם נשמע דזאת המד' וההנהג' שנהג אברהם שקבע מקום לתפילתו היא הגורם שהש"י יעשה מבוקשו בלי הקדמת תפלה ושפיר דייקינן כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזר"ו בעזר"ו דייקא כמש"ל לשון עז"ר בלא הקדמת מבקש (וטעמא רבא אית בי' דהנה קביעות מקום לתפל' הנה המקום ההוא נקבע לאותיות התפל' והנה היא כעין שרטוט לאותיות התורה דלמדוהו מן ובקש שלמה למצוא דברי חפץ היינו המחשבה טרם גילוי האותיות שלזה רמז השרטוט וקביעות מקום הוא ג"כ דברי חפץ טרם גילוי האותיות והוא מרמז על המחשבה והנה הקובע מקום והיה זה שכרו שבטרם יבא לבקש בדיבור באותיו' יתן הש"י מבוקשו הבן היטב) הדרן לנידון דידן עזרה נק' מבלי בקש' וישוע"ה בהקדמת בקשה וזה שתקנו בברכת ק"ש:
2
ג׳עזר"ת אבותינו אתה הוא מעולם מגן ומושי"ע להם ולבניהם אחריהם בכל דור ודור היינו לאבותינו שהיו צדיקי' גדולים הנה היית עזרת"ם גם בטרם התפללו אליך אבל אנחנו ביניהם אחריהם עכ"פ אחר התפל' יש לנו ישוע"ה כי אתה מגן ומושיע לבניה' אחריהם בכל דור ודור וז"ש המשור' חוש' לעזרת"י י"י תשועת"י רצ"ל הנ' אתה י"י תשועת"י על כל פנים להושיעני אחר התפל' ובקשה שז' נק' תשוע"ה כנ"ל והנני מבקש ממך חושה ומהר להיות עזרת"י היינו לעזור לי גם קודם הבקשה והתפלה שזם נק' עזר"ה וכמש"ל ובזה תמצא טוב טעם ודעת על:
3
ד׳משאר"ז שהקפיד הש"י על יהוש"ע שלא ביקש רחמים על יצרא דע"ז כדרך שבקשו בימי עזרא יש להתבונן למה לא הקפיד על כל הדורות מן יהוש"ע עד עזר"ז ונרא' שהיא להיות שני ראשי הדורו' הללו שמותיהן גרם יהוש"ע מלשון ישוע"ה עכ"פ אחר התפל'. והנה לכאור' שם עזר"א היה מסוגל גם בלא תפלה. י"ל שגרם החטא והוצרכו לתפלה להימסר היצה"ר בידם וכמו שאמרז"ל ראוים היו ישראל לעשות להם נס בימי עזר"א וכו' אלא שגרם החט"א:
4
ה׳ועתה נבא אל הביאור אשא עיני אל ההרים (הרי"ם הם האבות כנודע שמעו הרי"ם את ריב וכו' והנה הכוונה אסתכל בעיני לערוך מעשי נגד מעשי האבות וכאין נחשבו מעשי נגד מעשיהם אך אמרתי בלבי) מאין יבא עזר"י (איזה זכות יהיה בידי בדומה למעש' אבותינו שאהיה ראוי שיהי' לי עז"ר בלי מבוקש ותפלה טרם יקראו וכו' זאת אשיב אל לבי) עזרי מעם י"י עושה שמים וארץ דהנה עשה הש"י את השמים וארץ מבלעדי איתערותא דלתתא בלי בקש' ותפל' כי אדם אין ועכ"ז עשה וחידש הכל בחסדו וטובו הנה לזאת אאמין בטובו הגם שבידי זכות אין כמעשי אבות עכ"ז הוא עזרי בזול' תפלה ובקשה:
5
ו׳הג"ה עמש"ל ענין קביעות מקום לתפלה ועוד אבאר לך מעלת קביעו' מקו"ם לתפל"ה דהנה מכנים להש"י מקו"ם כי הוא מקומ"ו של עולם ואין העולם מקומו ולהורות ע"ז שאין ח"ו שינוי רצון והבורא ית"ש אינו משתנ' מרצון אל רצון רק מה שיש שינוי ע"י התפלה הנה הכל הוא ע"י שהוא מקומו ש"ע והכל במחשב' הקדומה ורצון הקדום שעל' ברצון ית"ש כשיתפעל האדם בשע' זו כך וכך יפעול כך וכך הנ' הוא רצון הקדום בלי שום שינוי הבן:
6
ז׳ובזה מצאני טוב טעם ודעת על מה שתקנו לנו בברכ' אבו' מלך עוזר ומושיע בתחל' עוז"ר ואח"כ ומושי"ע ובברכ' הודא' ישועתי"נו ועזרתינ"ו והוא בהקדים מ"ש הרב בעל מעשי י"י בפסוק והי' טרם קראו וכו' עוד הם מדברים ואני אשמע (פי' כי הם אינם יודעים שכבר עניתים ומדברים עוד בתפל') ואני אשמע (ומקבל תפלתם כי ערבים עלי דברי דודי' הגם שכבר הסכימו דעת עליון לעזור להם קודם התפלה ע"כ בברכ' אבות אומרים עוז"ר ומושי"ע כי כן היה דרגא דאבות עזר"ת אבותינו אתה הוא מעולם מגן ומושי"ע להם ולבניהם וכו' עמש"ל ותבין היטב משא"כ אנחנו מודים להש"י בהודא' הנה בקיאים אנחנו במעשינו שאין אנחנו ראויים לזהי בצדקותינו שיהיו עוז"ר הש"י לנו גם קודם התפלה רק הוא (ישועתינ"ו בודאי אחר התפלה כי כן הבטיחנו יוצרנו שלא ישיב פנינו ריקם) אבל להיות הש"י טוב ומטיב לכל וכמו שברא וחידש הכל בטובתו כדי להטיב לבריאותיו הנה בראי הכל מבלי אתערותא דלתתא מבלי תפלה מבחינת טובתו זאת יתמשך עלינו טובה כזאת בכל זמן אשר הש"י הוא ג"כ עזרתינו ג"כ מבלי הקדמה תפלה כשהשע' צריכה לכך כמש"ל בענין הנס דחנוכ"ה (עמ"ש במאמר הלל והודא' עמדת להם וכו') וז"ש האל ישועתינו (תמיד) ועזרתיני סלה (הוא גם כן והוא מפאת שהוא) האל הטוב הבן הדבר:
7