בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:קט״וBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:115
א׳עוד זאת אדרוש לך דהן אמת דהנס בזמנו הי' בכ"ה כסל"ו על שהי' אז ליל הארוכה סוף תקופת תשר"י ע"פ תקופות דר' אדא והוא תוקף הנס ביום אשר שברו וכו' ונהפוך הוא וכו' וכמש"ל. ואעפ"כ לא נקבע המועד ע"פ סדר תקופת החמ' בכל שנה רק ע"פ חדשי הלבנ' תמיד מן יום כ"ה כסלו כדי שיהי' תמיד מצות הדלקת נר חנוכ' באלו הב' חדשים כסל"ו טב"ת (כאשר אבאר לך משא"כ אם הי' הקביעות ע"פ תקופת החמ' לא תהי' ההדלק' תמיד באלו הב' חדשי' ביחד כידוע:
1
ב׳ואען ואומר הנ' כתיב נר י"י נשמת אדם וכו' אמרו חז"ל אמר הקב"ה נר"י בידך ונרך בידי אם אתה משמר את נר"י (היינו התור') אני משמר את נרך (הייני הנשמ') ע"כ. והנ' הנר מצו' הלז הוא רמז אל התור' והוא אור התור' כמ"ש כ"פ והנה תתבונן בס' יצירה המליך אות ס' בשינ"ה וקשר וכו' וצר בו קשת בעולם וכסל"ו בשנ' וקיב"ה בנפש זו"נ. המלוך אות ע' ברוגז וקשר וכו' וצר בו גדי בעולם וטבת בשנ' וכב"ד בנפש זו"נ ע"כ. הנה תבין הכב"ד שממנו בא הרוגז והכע"ס לאדם הוא נגד טבת בזמן והקיב"ה שממנ' בא השינ"ה לאדם הוא נגד כסלו בזמן והנה ידוע בשינ"ה מסתלקת הנשמ' מן האדם ע"כ מברכין בבקר שלא עשני גוי עבד אשה שהשי"ת משמר את נשמת האיש הישראלי שלא תתחלף בנשמת גוי ועבד והנ' ע"י הרוג"ז והכעס ג"כ מסתלק' הנשמ' כידוע מזה"ק בפסוק טורף נפשו באפו והנ' תמצא לפ"ז טוב טעם ודעת אשר נקבע נר מצו' הלז' הרמוז לתור' בב' חדשים אלו דייקא אשר נגדן הוא בגוף האדם קיב"ה וכב"ד. אשר על ידן באין השינ"ה והכע"ס שעל ידי אלו הב' עניינים מסתלקת הנשמ"ה. אמר הקב"ה אם אתה משמר את נר"י אני משמר את נר"ך ודי בזה הער':
2
ג׳וז"ש בנוסח ההודא' וקבעו שמנת ימי חנוכ' אל"ו דייקא היינו הגם שהי' מהראוי לקבוע תמיד ע"פ סדר תקופת החמה עכ"ז קבעו אלו הימים דייקא בכדי שיהי' קביעותן תמיד בב' חדשי' אלו ויהי' לשמיר' מעול' אל הנשמ'. הבן וידוקדק ג"כ סיימו. להודות ולהלל לשמך הגדול כי על נשמת כל ח"י אנו מודים לשמו הגדו"ל. כמו שתקנו אנשי כנה"ג על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינ"ו וכו' וכל החיים יוד"ך סלה. ויהללו את שמך הגדול ודי בזה:
3