בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:קכ״וBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:126
א׳אטעים לך מילתא בטעמא מה שנתקנו ימי חנוכ' להודות ולהלל ולא נתקנו למשתה ושמח' ונ"ל דהדין הוא דאין נהנין ממעשה נסים רק כשהיתה הציווי (ליהנות) עפ"י נביא הנה השמח' והאכילה ושתיה היא המצו' כיון שהוא עפ"י נביא. וע"כ היה רשאי' ליהנו' מן המן והבאר ובזה יתפרש לנו הפסוק בפ' המן ויאמרו איש אל אחיו מ"ן הוא (ר"ת "מעשה "נסים) כי לא ידעו (מעולם) מה הוא (שלא נראה בעולם דבר כזה וחששו שאינם רשאים ליהנות מזה) ויאמר משה אליהם הוא הלחם אשר נתן י"י לכם לאכלה (וכיון שהוא מצוה מן הש"י תאכלו ותשבעו) ע"כ בכאן כיון שכבר נפסק' הנבואה נקבעה מועד הזה רק להודות ולהלל ומה שהדליקו אז המנורה ממעשה ניסים מצות לאו ליהנות ניתנו וז"ש בנוסח ההודא"ה והדל"קו נרו"ת בחצרו"ת קדש"ך ושם אין חשש איסור הנאה ממעשה נסים כי בקודש היתה. וז"ש בנוסח הנרו"ת הללו (יהיא ממ"ס) אנו מדליקין על הניסי"ם וכו' (ע"כ) הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם (כי אין נהנין ממעשה נסים) אלא לראותן בלבד כדי להודו"ת ולהלל וכו' רצ"ל שנזכיר בראייתן בלבד בלא תשמיש שניתקנו הימים האלה רק להודות ולהלל ולא להרבות באכילה ושתי' כי אין נהנים ממעשה נסים ובזה יש לפרש ג"כ התחלת הפטרת בחנוכה רני ושמח"י בת ציון הנביא זכרי' שבימיו נפסקה הנבואה. הנה התנבא על החזרת הנבואה ותשר' השכינה על ישראל אז יקבעו ימי הנסים לששון ולשמחה לא כימי החנוכ"ה שלא ניתקנו ע"פ נביא נתקנו רק להודות ולהלל כי אין נהנים ממעשה נסים משא"כ לעתיד כשתהיה השראת השכינה הש"י יצו"ה ליהנות וז"ש רני ושמח"י בת ציון אמר הטעם. כי הנני בא ושכנת"י בתוכך רצל. שתהיה השראת השכינ"ה על הנביאי' ותדעו שהש"י צוה לשמוח. ולפ"ז תדע אשר נחמד הדבר להתחיל הפטורת חנוכה בזה הפסוק:
1