בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:קל״זBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:137
א׳מעשי ידיו אמת ומשפט נאמנים כל פקודיו (קלה) מעשי וכו' נאמני' וכו' מהראוי להתבונן איך יקושר הרישא לסיפא גם מ"ש שמעשי ידיו אמ"ת ומשפ"ט מהו הנרצ' בזה. והנרא' דהנ' זאת התורה מצותי' וחקותי' נאמרו לנו מפיו ית"ש בסיני (וזאת היא עבודתינו בהן להש"י להעלות הנה"ק) ויש מצות שאינן מסיני בפירוש רק חז"ל המציאום וציוו אותן לנו (והנה קבלה בידינו שהכל נתגל' למשה בסיני כאשר תתבונן מתוך דברינו אי"ה וע"כ מברכין עליהן אשר קדשנו במצותיו וצונ"ו) והנה על אלו מצות דרבנן יכול ח"ו לבב אנוש להסתפק בהן שאינן נאמנין כ"כ ח"ו. ובאמת גם הן נצטוו מסיני (כיון שמברכין עליהן וצונ"י) והנה מהראוי להתבונן למה באמת לא צוה אותן הש"י בפירוש בסיני מפורס' בתור' והנ' הרב הגדול בעל גו"א כתב הנה אנחנו רואין שהש"י מנהיג את העולם בב' הנהגות. הנה ג' הטבעיית שהיא בטבע וכחו ית"ש ושפעו והשגחתו מלובש בטבעיים להנהיג ההנהגה ההוא כרצונו. ויש הנהגה נסיית למעלה מן הטבע ובה נגלה כחו ית"ש בלי לבוש הטבע. ומתרא' לעין כל כי יד י"י עשתה זאת. והנה הכל נברא ע"י התורה כמ"ש הכתוב. ואהיה צלו אמון:
1
ב׳והנה התור' כח הפועל של הנהגת העולמות. והנה על כרחך שיש בכח הפועל ג"כ אלו ב' הבחינות דהיינו שישנ' בחינ' בתורה שנשמעת מפיו ית"ש בלי התלבשות בטבעיים (והוא כמו הנהג' הנסיית הנבדלת) ויש בחי' תור' שצריכין להתלבש בטבעיים דהיינו שנגל' לנו רצונו וצונ"ו ע"י חכמת החכמי' אשר הן בעול' העשי' תחת הטבע הגם שהש"י משפיע בהן חכמתו ורצונו שיוציאו הדבר מן הכח אל הפועל והכל מאתו ית' הנה הוא כדמיון הנהגת הטב"ע בגלגלי' שהוא ג"כ כחו והשגחתו ויכולתו ית"ש (עיי"ש שהאריך בבאר הגולה אשר לו) והנה הנהג' הטבעיית יש לכנות' בשם אמת שהוא נתונ' לעד לעולם בל תמוט עולם ועד. דהנה אמת מלבן ליבוני' קושטא קאי וההנהג' הנסיית הוא נק' משפט שהוא כפי המשפט בכל פעם בכדי להעניש את הרשעים וליתן שכר טוב לצדיקים לפי המקום ולפי הזמן. הוא ית"ש משדד את המערכה. ומתגל' ההנהגה הזאת הנבדלת כענין ניסי מצרי' להעניש את הרשעים וליתן שכר טוב לצדיקים לישראל וכיוצא בכל הניסי' והבן. ועתה תתבונן פי' הפסוק מעשי ידיו (הן ב' בחי' היינו) אמ"ת (הנהג' הטבעיית כנ"ל ומשפ"ט (הנהנ' הנסיית כנ"ל עי"ז תתבונן כי) נאמנים כל פקודי"ו היינו אפי' המצות שיצאו מפי חז"ל כי זהו ציוויו ית"ש ממ"ש רק שנתלבש' חכמתו ית"ש בחכמים להוציא המצוה מן הכח אל הפועל בחכמתן בזמן הראוי כענין הנהגת הטבע שהוא ג"כ בכחו ית"ש ושפעו והשגחתו המושפע בככבי השמים וכסילה' ואתה הבן: וזהו
2