בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:קל״חBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:138
א׳סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר (קלו) רצ"ל הוא הנרצ' משארז"ל בכ"מ מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא. מהראוי להתבונן מהו לשון אסמכת"א הנ"ל רמ"ז אבל הוא הנרצ' הוא כדרך הסמוכ"ה המצטוית ע"פ התור' אשר הבעל הוראה בדורו סומ"ך את הקם אח"כ. יור' יור' ידין ידין כן כביכול התור' סומכת בסמיכת חכמים את חכמי הדור שיהיה דבריהן חיין וקיימין בתורה ממש וכן הא דאמרו רז"ל כל מילי דרבנן אסמכוה"ו אלא תסו"ר לשון אסמכוה"ו אינו מובן דהל"ל למדוה"ו ולפי הנ"ל מובן דרצ"ל סמיכת החכמי' מן התורה שהתור' מסמכ"ת אות' להיותן סמוכין כל מן דין סמוכו לנא. והנה לפי הנרא' תקנת חכמים וגזירתן בכ"מ הוא בכדי לייש"ר את הדור פן יבואו לידי איזה איסור וכיוצא אבל אעפ"כ גזיר תן נרמז' בסיני ונסמכ"ה מן התורה תורת אמ"ת ומעת' תבין סמוכים לעד לעולם עשויים באמת (תורת אמ"ת). וישר (ליישר את הדור בזמניהן שיצא הדבר מן הכח אל הפועל הבן) הנ' זהו בלאוין דרבנן ובעשין דרבנן מברכין וצונ"ו: אמר
1