בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:קמ״זBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:147
א׳שייך עוד לנוסח ההודאה (עיין סי' ס"ו עד סי' ע"ג) דקדוק לשון ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם וכו' מהו לשון עמיד"ה. ויתפרש הדבר עפ"י משאמרז"ל מנין שהקב"ה מתפלל וכו' מאי מצלי יהי רצון שיכבשו רחמי את כעסי וגו' ואכנס עם בניי לפנים משוה"ד והנה אמרורז"ל אצל תפלת האדם אפי' חרב חדה וכו' אל ימנע א"ע מן הרחמים. ואמרו יפה צעקה לאדם בין קודם גז"ד בין לאחר גז"ד והטעם הוא לדעתי דהגם דהגז"ד נגזר בר"ה ויוה"כ עכ"ז אל ימנע האד' א"ע מן הרחמם דכיון שהאדם מתפלל הנה באיתערותא דלתתא אתער עובדא לעילא וכתיב י"י צלך ודרשו רז"ל מה צל כשאתה שוחק וכו' ממילא כשאדם איש הישראלי מתפלל אפי' לאחר גז"ד הנה באיתערותא דלתתא איתער עובדא לעילא ומתפלל הש"י יהי רצון (העליון רעוא דרעוון) שיכבשו רחמי את כעסי וכו' ואכנס עם בני לפנים משורת הדין א"כ אע"פ שהגזר די"ן היה כך וכך הנה כביכול מועלת תפלת הקב"ה להיכנס לפנים משורת הדי"ן ע"כ יפה צעקה לאדם אפי' לאחר גזר די"ן ואפי' חרב חדה וכו' אל ימנע א"ע מן הרחמי"ם דלו יהא שכבר נגזר הדי"ן. הנה ע"י תפלתו יגרום שהש"י יתפלל יהי רצון שיכבשו רחמ"י וכו' ואכנס עם בניי לפנים משורת הדי"ן וז"ש אל ימנע א"ע מן הרחמים דייקא הבן והנה כבר כתבתי לך שלשים ורבעים כשעמדה מלכות יון להשכיחם התורה ולהעבירם החוקי' היה מעט זכיות בדור וכביכול נגזר הדין והתפללו החשמונאים כמ"ש בס' יוסיפין עם שהיתה כחרב חדה מונחת על צוארם כי י"ב אנשים הוי (כמ"ש רש"י בחומש ברכה) נגד רבבות יונים לאין משער עכ"ז לא מנעו א"ע מן הרחמי"ם וגרמו בתפלתם כביכול שהתפלל הקב"ה יהי רצון שיכבשו רחמ"י וכו' ואכנס עם בני לפנים משורת הדי"ן וכבשו הרחמי"ם את הגזר די"ן הנגזר וזה שיתפרש בנוסח ההודא"ה ואתה ברחמי"ך הרבים עמד"ת להם וכו' אין עמיד"ה אלא תפל"ה כמד"א ויעמ"ד פנחס ויפלל:
1