בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:קנ״אBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:151
א׳שייך עוד לנוסח ההודאה להודו"ת ולהל"ל (ולא למשת' ושמח' כמו בפורים ועי"ן מסי' קט"ז עד סי' ק"ל) נראה ע"פ מ"ש דהא דתקנו ואמרו חייב אדם לבסומי בפורי"א וכו' הוא ע"פ מ"ש בגמ' ראב"ע אומר יכולני לפטור את כל העולם מן הדין מיום שחרב בהמ"ק וכו' דכתיב שמעי נא זאת עני' ושכירת ולא מיין (ונקראי' אנחנו שכורים בלא דעת דע"ה ניתן בין ב' אותיות א"ל דעות הוי"ה ובהמ"ק ניתן בין ב' אותיות פעלת הוי"ה מקדש אדנ"י כוננו ידיך. מזה תתבונן שהדע"ת תלוי במקד"ש וכיון שאין מקדש בעוה"ר נחסר הדע"ת והוייו כשכורים בלא דעת ושכור פטור מכל המצות) ומקשו והא תניא שכור חייב בכל המצות וכו' והרי הוא כפקח לכל דבריו אלא שפטור מן התפלה ומתרצו מאי יכולני לפטור מדין תפלה. וכתב בס' סמיכות חכמים בשם גדול א' לתרץ הרי ראב"ע סתם אמר מן הדין משמע מכל וכל (וגם לא אמרו בגמ' אל"א) והוא עפ"י מה דאמרו בגמ' ג' דברים מעבירין את האדם ע"ד קונו ואחד מהם דקדוקי עניות ואמרו מאי נ"מ למיבעי רחמי (רצ"ל שצריך האדם להתפלל שלא יבא לידי מדה זו שלא תעבירנו ע"ד קונו ח"ו) וא"כ על כל העבירות אין כאן חוב מיום שחרב בהמ"ק שהעניות מצוי' (כיון שאין בהמ"ק אין הברכה מצוי' והמשתכר משתכר אל צרור נקוב ואין בו קיום כמ"ש חגי הנביא) א"כ אין כאן שום חוב כי העניות מעביר וכו' ואין עונש רק על מה שלא התפלל (שלא יבא לידי מדה זו כמשארז"ל ונ"מ למיבעי רחמי) וכיון שאנחנו נק' שכורים (באין בהמ"ק) הנה שכור פטור מן התפלה א"כ פטורים מכל וכל. וז"ש שמעי נא זאת עני ושכר"ת וכו' הבן הדבר והנה בימי המן הגם שנתחייבו אז שונאיהם של ישראל עכ"ז (כיון שלא היה בהמ"ק) נפטרו מטעם עניות ומטעם שכרות ע"כ לזכר זאת בזמן הישועה נתחייבו במתנות לאביוני"ם ולבסומי בפוריא משא"כ בזמן גזירות היוני"ם הנה אז היה ביהמ"ק ולא היה נקראים עניים (ולא שכורים) וכיון שנתחייבו שונאיהם של ישראל לא היה מקום לפטור אותם מן הדין לולא רחמיו ית"ש כענין שכתבתי לעיל בנוסח ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם וכו' ע"כ גם בזמן הישועה לא נתחי יבנו במשתה ושמחה בשר ויין רק להודות ולה"ל והוא הודא' לתוקף הנס. הבן:
1