בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:כ׳Bnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:20
א׳ויתפרש עוד אומרו ב"ן יוחנ"ן דייקא הנה קבעו שמונת ימי חנוכ"ה והנ' הקשו מה הי' הנס ביום הראשון הנה כבר כתבנו שמציאת הפ"ך בעצמו הי' נס מפורסם שנשאר קיים ומונח בחותמו של כ"ג דבר כזה אשר לא הי' מן הדרך והמנהג לעשות שיחתום כ"ג את פכ"י השמ"ן והנ' נשאר הפ"ך הזה והי' לנס והנה הנשארת הפ"ך הי' בעת הזעם מזה נשמע שגם בעת הזעם מצפ' הש"י לחוננינו ולא ינום ולא יישן שומר ישראל הגם שנדמה שבעת הזעם הוא בהסתר פנים והוא כעין תנומה ושינה ח"ו אבל הנך רואה שבעת הזעם השאיר השם יתברך את הפ"ך בנס בכדי שיהי' לנס ולששון ולשמח' לישראל הבן הדבר היטב:
1
ב׳והנה יוחנן כ"ג ביטל את המעוררין שהיו אומרין עורה למה תיש"ן וכו' והי' זה שכרו מתתיה"ו בני שממעש' הנס שנעש' לו נתודע לכל אשר לא ינום ולא יישן שומר ישראל רק גם בעת הזעם מצפ' לחננינ"ו ע"כ קבע"ו שמונ' ימי חנוכה כי עיקר הוראת פלא הנס הזה הי' ביום ראשון הבן הדבר:
2