בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:נ״טBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:59
א׳ולהעבירם מחקי רצונך (נח) ולהעבירם מחקי וכו' הנה תקנו בתור' לשון שכח"ה ובמצות לשון העבר"ה והנה להבין כ"ז אקדים לך:
1
ב׳אמרו חז"ל בפסק הלכ' נר חנוכ"ה בשמאל (הפתח) ומזוז' בימין והנה באמת איפלגו בזה אמוראי ופסקו בגמ' להלכ' כמ"ד בשמאל והכרעתם הוא מבואר בגמ' כדי שתהא מזוז' בימין ונ"ח בשמאל (רצ"ל ויהי' מסובב במצות והנה בשאילתות מפרש ג"כ טעמא דמ"ד בימין הואיל ואיתעביד בי' מצו' חדא (מזוז') ליתעביד בי' מצו' אחריתי (נ"ח) והנ' לפ"ז אינו מובן הכרעת הגמ' בשמא"ל כדי שתהא מזוז' בימין וכו' הלא גם מאן דס"ל בימי"ן טעמא רבה אית לי' הואיל ואיתעביד בי' וכו' ובפרט שהטעם הזה משתמשין בו בש"ס בהרב' מקומות ומהיכן שפט מסדר הש"ס שהטעם הזה כדי שתהא מזוז' וכו' הוא יותר מרווח ונ"ל דהנ' מזוז"ה מצו' הוא ונר חנוכ' רמז לאו"ר תור"ה (אשר רצו היוני"ם לבטל) אור הגנוז בתור"ה כאשר הארכנו בזה כ"פ וידוע דמזון הנשמות בג"ע הוא מעסק התור"ה שהאדם לומד בעוה"ז ולבושי הנשמות בג"ע (הנק' חלוקא דרבנן הוא מעסק המצו"ת שאדם עוסק בעוה"ז הנה לפ"ז בין המקיף והפנימי יש הפסק כלי ע"כ מהראוי להפסיק שתהא הפתח מפסקת בין מצות הללו כי מזוזה היא מצו"ה ורומזת לאור מקי"ף הוא הלבו"ש ונ"ח רמז לאור תור"ה מזון פנימי וכיון שגזירת הכתוב הוא מזוזה בימין ביתך דרך ביאתך ע"כ תינתן הנ"ח בשמא"ל ע"כ הכריע בגמ' נ"ר חנוכ"ה בשמאל נרא' לי ובשיטות הגמ' דברנו מזה בדרך אחר:
2