בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:ס״אBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:61
א׳ועפ"י הנ"ל פירשנו בטוב טעם הא דת"ר במס' סופרים מזוזה בימין ונ"ח בשמאל לקיים מה שנאמר מה יפית ומה נעמת מה יפית במזוזה ומה נעמת בנ"ח הנה אין בפסוק הזה שום רמז ורמיזה למזוז"ה ונ"ח והנראה ע"פ הנ"ל דהנה יפי"ת הוא יופ"י הנרגש ע"י חושי הראות כי חוש הראות מכיר ביופי נעמת נעימ' הוא לשון מתיקות הוא הנרגש ע"י חוש הטע' הוא המרגיש אוכל שיש בו טעם מתוק לחיך והנה הקב"ה משבח לכנ"י יפית במרא' ונעמ"ת בטע"ם ומהראוי להבין מהו הנמשל בשתי אלה בחי' חלוקות ועפ"י הנ"ל מובן דהנה ע"י מעש' המצות הוא לבוש הנשמות חלוקא דרבנן בג"ע והלבוש זה שבחו ביופי המראה וע"י עסק התורה זה מזון הנשמו' בג"ע והמזון זה שבחו במתיקות ונעימות הטע"ם והנה לפימש"ל מזוזה מצוה פרטיית ונ"ח רמוז' לחכמות התור"ה (ע"כ הרגיל בנ"ר חנוכ"ה הוויין לי' בנים ת"ח) והנה הכתוב משבח מה יפי"ת הוא שבח הלבוש הנעשה מן המצות ומה נעמ"ת הוא שכר אור הפנימי למזון הנשמה הנעשה מן התור"ה והנה הכתוב לא כללם ביחד לומר מה יפי"ת ונעמ"ת רק אמר מה יפית ומה נעמת הנה מוכח בהזדמנות שתיהן ביחד מהראוי לכ"א מדור בפ"ע ומדקאמר מה יפי"ת תחלה ואח"כ ומה נעמת הנה מוכח מזוז"ה בימין שהוא תחל' ונ"ח בשמאל הבן רצ"ל שמהראוי ליתן קדימ' לפעולת הלבוש הבא מן היוצו"ה לפעול' המזו"ן הבא מן עסק התור"ה:
1
ב׳ומעתה יפתחו לך שערי אורה הנאמר בהודא' כשעמדה וכו' להשכיחם תורתך ולהעביר"ם מחוקי רצונך אמרו בתורה לשון שכח"ה כי בהעדר התורה ח"ו שהיא המזון הרוחני (הסועד הל"ב כענין המזון הגשמיי וסעדו לבכ"ם) נקרא שכח"ת הלב כענין הכתוב נשכחתי כמת מלב ובחוקי המצות אמר לשון העברה וסרה כי בהעדר המצות ח"ו אין לבוש וחלוקא דרבנן והנה בבגדים ולבושים שייך לשון הסרה כענין שנאמר הסירו הבגדים הצואים וכו' הבן הדבר:
2