בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:ס״בBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:62
א׳חוקי רצונך (סא) חוקי רצונך מהראוי לתת לב וכי על החוקים בלבד רצו להעבירם ואם הוא כן באמת צריך להבין מה היתה כוונת הקליפה להשתדל להעבירם על החוקים דייקא ולא על המצות שיש בהם טעם וגם מהראוי להתבונן מה שתיקנו הלשון לומר חוק"י רצונ"ך משמע שהחוקים דוקא הם רצון הש"י הלא כל המצות הם רצונו והל"ל סתם ולהעביר"ם חוק"ך והנה יונעם לחיכך עפ"י הדברים אשר פירשנו בנוסח הפיוט (בר"ה ויו"כ) הוא באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגד ליעקב דבר חו"ק ומשפט וצדקינו במשפט המלך המשפט הנה הדברי' תמוהים וקשים להולמ' כאשר עיני כל משכיל תחזינ' משרים ופירשנו הדברים ע"פ אשר שמעתי בשם הרב הקדוש חסידא קדישא דודי זקיני סבא קדישא מהו' משולם זושא זצוק"ל בפסוק תקעו בחודש שופר וכו' כי חוק לישראל הוא משפט וכו' ופירש הוא ז"ל דהנה יש בתורה שכליות ויש מצות בחוקים לא נודע טעמן והשטן והאוה"ע מונין את ישראל מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה וישראל משיבין להם חוק"ה הוא והנה לכאורה השכל האנושי ידמה שיותר הי' טוב אלו הודיע הש"י טעמי החוקים אבל טובה גדולה היא לישראל כאשר מקיימים מצות בחוקה מבלי טעם והוא כי באיתערותא דלתתא איתער עובדא לעילא אשר גם הש"י יעשה עמהם אות לטובה בחוק"ה מבלי טע"ם והוא כאשר יתעורר המשפט לתת לאיש כפעלו הנה מתעוררים המקטריגים ח"ו בחיפוש פנקסיהם באמר' אשר ח"ו ישראל אינן ראויים שיצאו בדימוס ושואלים מאיזה טעם הם ראויים לישועה והנה הש"י נק' מלך המשפט מלך במשפט יעמיד ארץ אבל כיון שישראל מקיימי' מצות בחוק"ה מבלי טעם אזי כביכול זאת טענת הש"י עבורם אשר ראוים הם לישועה מבלי טעם וזה משפט כיון שגם הם מקיימי' מצותיו ית"ש בחוק"ה מבלי טעם וז"ש תקעו בחודש שופר וכו' כי חוק לישראל (החו"ק הנעשה בישראל) הוא משפט לאלקי יעקב (כן הוא המשפט לאלקי יעקב בחוק מבלי טע"ם יצאו בדימוס ביום המשפט) ע"כ דברי קדשו בקצת תוס' ביאור:
1
ב׳ובזה פירשנו הפסוק זאת חקת התורה אשר צוה י"י לאמר הלאמר מיותר כי כבר נאמר לאמ"ר וגם באמר דבר אל ב"י ויתפרש ע"פ הנ"ל זאת חוק"ת התורה אשר צוה י"י (ר"ל בעבור זה צוה הש"י מצות בחוק"ה כדי) לאמ"ר (היינו כדי שגם הוא כביכול יהי' יכול לומר להמקטריג' על ישראל שיאמר מאיז' טעם יושיעם הלא אין זכות ח"ו יאמר להם הש"י חוק"ה הוא וכן משפטם כיון שמקיימים מצות בחוק' והי' זה שכרם להושיעם בחוק"ה מבלי טעם:
2
ג׳ובזה תמצא טוב טעם בנס דקי"ס ויאמר י"י אל משה מה תצעק אלי דבר אל בנ"י ויסעו (לתוך הים) הנ' מלבד שאין הדבר מובן מ"ש הש"י מה תצעק אלי הלא למי יצעק הלא הוא ית"ש הפועל ישועות אבל עוד זולת זה מהראוי להתבונן למה עשה כזאת הוא ית"ש אשר צוה שיסעו מקודם לתוך גלי הים ואח"כ יבקע הים לפניהם הלא לפי אומדן דעת עיני בשר שיבקע הים קודם שיסעו שלא יתבהלו בנסעם לתוך הים ויהמו גליו אבל לפי הנ"ל ינעמו לחיכך הדברים דהנה ידוע מאמר רז"ל את אשר נתהוו' אז קטרוג גדול מאד מהמקטריגם באמרם מה נשתנו אלו מאלו הללו וכו' והללו וכו' והנה מלך במשפט יעמיד ארץ ואין מקום להצל' ח"ו מה עשה הפועל ישועות אמר למשה במצו' דבר אל ב"י ויסעו הנה הוא מצו' בחוק' מבלי טעם דלמ' להם ליסע לתוך גלי הים אבל הוא כשיקיימו ישראל מצות בחוקה הנה באיתערות' דלתתא יקיים הש"י ג"כ חוק' ויושיעם בנפלאותיו מבלי טעם ראויים הם להוושע בחוק' כיו שגם הם מקיימים מצות בחוק':
3
ד׳זה שיסד הפייטן באין מליץ יושר מול מגיד פשע (כי תעש' עון נושא) תגד (להמקטרג המגיד פשע) ליעקב דבר חוק ומשפט (אשר ליעקב הגם שבא' להם הישועה מאתי ובדיבורי בחוק' אעפ"כ משפט הוא להם וכה משפטם כיון שמקיימים מצות בחוקה וזהו שמסימים) וצדקינו במשפט המלך המשפט (רצ"ל הגם שאתה מלך המשפט תבא אלינו ישועתך בצדק'. והצדק' הוא משפט כנ"ל והבן:
4
ה׳ומעתה נחזור לעניינינו הנה היונים הרשעים הן המה העוסקי' בחכמות חיצוניות חכמת יונית הפלסופיא הארור' הן המה אשר הלבישו המצות שבתורה במלבושי' זרים והמציאו טעמים זרים למצות התורה בחכמ' מזוייפת באמרם שכל המצות רק המצא' לאיזה מושכל ואין מן הצורך לעשי' בפועל דייקא כאשר מבואר סברותיהם המזוהמיות (בספרינו מעין גנים) והנה לסברותיהם אין לך בתורה שום דבר בחוק' והנה זאת היא עצת הקליפ' שלא יקיימו ישראל מצות בחוק' להיות תכלית ישועת ישראל בקיימם מצות בחוק' אז תבא להם הישוע' בחוק' גם אם אין זכות בידם ע"כ הבורא ית"ש זה רצונו שיקיימו ישראל מצות בחוק' דוקא כי רצונו להושיע את ישראל בכל עידן ועידנים וכנ"ל וזה שתקנו בנוסח ההודא' שרצו היונים הרשעים להעביר"ם מחוק"י רצונ"ך רצ"ל רצו להעבירם מחוקי"ם אשר הם רצוני"ך יותר מהעדות והמשפטים כי ע"י החוקים קרוב' ישועת ישראל לבא. הבן:
5