בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:פ׳Bnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:80
א׳וטמאים ביד וכו' הנה גבורים ביד חלשים הוא לפלא וכן רבים ביד מעטי' אבל טמאי' ביד טהורים וכן רשעים ביד צדיקים וכן זדים ביד עוסקי תורתיך מה הפלא וכי הטמאים והרשעים והזדים מחוייבים להיות בטבע יותר חזקים מן טהורים והצדיקים והעוסקים בתור' ותהי להיפך ובכדי להבין כ"ז אקדים לך את אשר דרשנו במס' מגילה רנב"י פתח לה פיתחא לההוא פרשתא (ויהי בימי אחשורוש) מהכא לולי י"י וכו' שהיה לנו בקום עלינו אדם ולא מלך זה המן הנה הוקשה לו למה פתח ויה"י בימ"י אחשורו"ש תלה הזמן באחשורוש כאלו היה כבר מפורסם אצלינו ולא נאמר לשון כזה רק במקום שנעשה הוי' חדש' בזמן ההוא דבזולת זה הו"ל לפתוח בשנת שלש לאחשורוש מלך פרס עשה משתה וכו' ע"כ פתח רנב"י הפיתח' הזאת וצריך להתבונן מה הוא תירוצו ומהו הנפקותא אם הקם הוא מלך או איש פשוט והנרא' דהענין הוא דכל בתי' מלך אפי' במלכי אומות הרשעי' יש תקוע בתוכו ניצוץ מורא מלכו"ת שמים כי מלכות"ו בכל משלה הגם שהניצוץ הקדוש תקוע ומשוקע מאד בתוכו עכ"ז כיון שיש בו איזה ניצו"ץ ממלכו"ת סוד מורא מלכו"ת בקל יוכלו ישראל לבטל גזירתו (אפי' אין בידם זכות כ"כ) בהתעורר יראת"ם מן הש"י אזי עי"ז מתעורר ג"כ אותו הניצוץ דמורא מלכו"ת אשר שקוע בתוך מלך ההוא ויפול פחד ומורא על המלך ההוא הגוזר ומתבטלת הגזיר':
1
ב׳וענין הזה תשכיל ותדע דהנה בצמצום הראשון כביכול צורך בריאת העולמות הי' כדי להקרא מל"ך כי אין מלך בלא עם א"כ היה הצמצום הראשון בבחי' מלכו"ת והצמצום הוא שורש הדין והיראה כנודע ואותו הצמצום הראשון לצורך בריאת העולמות במחשבה הקדומ' היה בשביל ישראל שנק' ראשי"ת ע"כ כל בחי' מלכו"ת יהי' מי שיהיה תפול עליו מורא מישראל תבין הענין וזשאמרז"ל הוי מתפלל בשלומ"ה של מלכו"ת שלימות"ה וחיות"ה היינו ניצוץ התקוע בה שאלמלא מורא"ה רצ"ל המור"א התקוע בה איש את וכו' הבן:
2
ג׳וקבלתי מפה קדש אדומ"ו הרב הקדוש מ' יעי"צ זצוק"ל מ"ב בלובלין דלבעבור זה הגרגש"י עמד ופנה מפני ישראל כי אלו הז' עממין הם נגד חג"ת נהי"ם דסט"א. והגרנש"י הוא בחי' המלכות דסט"א והוא מלשון ריש גרגיתנ"א מן שמי' מוקמי' לי'
3
ד׳הג"ה וזה מה שנ"ל מה שנאמר בפסוק כי החר' תחרימם וכו' והיבוסי כאשר צו"ך י"י אלקיך ודרשו חז"ל כאש"ר צו"ך לרבות הגרגש"י ולמה לא נכתב גרגש"י בפירוש רק נמסר בתור' שבעל פה לדרוש: כי הנה הוא נגד מלכו' דקדוש' ובקדוש' הנה מלכות פה ותור' שבע"פ קרינן לה ע"כ מבטלין סט"א בתור' שבע"פ מורא מלכו"ת ונמסר בתיבו' כאש"ר צו"ך דבר מלך שלטון הבן מאד הדבר: והנה להיותו בחי' מלכו"ת עמד ופנה מפני ישראל כי נפל עליו מורא מלכות דקדוש' ע"כ דברי קדשו. והוא בדברינו ממש כי בקום עלינו מלך בקל יותר תפול עליו מורא ופחד (גם בהעדר זכות בישראל כ"כ) משא"כ בקום אדם ולא מלך שאין בו שום ניצוץ מורא מלכו"ת הנה הוא בבחירתו לא יחזור מאוולתו והישיע' מיד לפלא יותר יחשב וזה שחלק המשורר ענין ישועתו ית"ש לב' חלקי' לולי י"י שהי' לנו יאמר נא ישרא"ל הוא הענין בקום עלינו מל"ך שתפול עליו בצד מה אימת ישראל כנ"ל עכ"ז לולי י"י שהיה לנו לא היה חוזר בבחירתו לבד והענין השני יותר פלא לולי י"י שהיה לנו בקום עלינו אדם ולא מלך דאין בו סיוע כלל מבחירתו ע"כ אינו מסיים בכאן יאמר נא ישראל דאינו נופל עליו פחד ישרא"ל רק לולי י"י שהיה לנו וכו' וגם ע"פ פשוטו יובנו הדברים בקום עלינו מלך חושש ג"כ לכבודו שלא יקראו לו מלכות' קטיעא' כמשארז"ל בהא נחתי ובהאי סולקי א"כ יש סיוע בבחירתו ג"כ בצד מה משא"כ אדם שאינו מלך אינו חושש כלל ואין שום סיוע מהבחיר' לולי י"י וכו' והוא לפלא יותר והוא הפתיח' שפתח רנב"י שע"כ אמר ויה"י בימי אחשורוש שבימיו נתהוו' הוי' חדש' נס יותר נפלא מן הניסים הקודמים והוא כי קם עלינו אדם ולא מלך ואעפ"כ עזרנו הש"י ברוב רחמיו:
4
ה׳וע"פ הדברים האלה נבוא לבאר גם בכאן בניסח ההודא"ה מסרת גבורים בידי חלשים ורבים ביד מעטים הוא לפלא אבל אינך מהו הפלא וינח לך ע"פ הדברים הנ"ל דהנה עיקר הגבורה באין מורא לבב ולא תפול אימ' על הנלחם אז יתחזק בחושיו משא"כ כשנופל בלבבו איז' אימ'. הנה יחלשו חושיו והנה כבר אמרתי לך בקום עלינו מלך תפול עליו אימ' בצד מה מב' בחינות הא' שתפול עליו אימ' מחמת ניצוץ טהרה של קדוש' התקוע בו ומתיירא ממורא מלכו"ת אשר ישרא"ל עלו במחשב' המה היוצרים יושבי נטעים עם המלך במלאכתו ומבחי' הב' תפול עליו אימ' דלא ליקרי' לי' מלכותא קטיעא' וחפץ דליקרי ליה צדי"ק נזהר משפיכת דם זכאי הנה מזאת המחשב' יחלשו חושיו כי המחשב' פועל בחושי' משא"כ מי שאין בו ניצוץ טהר"ה ממורא מלכו"ת וגם לא יחוש להקר' צדיק הנה יפעול בחושיו מבלי מורך והנה בימי היונים הרשעים הגם שהיה מלכם אנטיוכס הרשע שחיק טמיא. עכ"ז עיקר הגזירות והרשעו' בירושלים ובערי יהודה היה ע"י שרי צבאותיו הרשעים (כמבואר ביוסיפון) ועמהם היתה מלחמות דחשמונאי"ם הנה אלו הרשעים הי' טמאים לגמרי שאין בהם ניצוץ טהרה ממורא מלכות ממרכב' טהור' וג"כ רשעי"ם לגמרי לא יחישו אם יקראו למלכם מלכותא קטיעתא והנה הצדיקים כהני י"י החשמונאי"ם טהורי"ם לגמרי מורא שמים עליה' וצדיקי"ם לגמרי יחושו מאד לשפיכת דמים ע"כ בטבע הוא שהטמאי' הרשעים יהיו מתגברים ח"ו והטהוריים הצדיקי' בהיפוך ח"ו ותהי לפלא נמסרו הטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים:
5