בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:פ״הBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:85
א׳עודאבאר לך תשוע"ה גדול"ה ופורק"ן בדרוש יותר ארוך לפרסומי ניסא והוא עפ"י מה שחקרנו מפני מה קבעו הנס דחנוכה ופורים זכרון לדורות עולם ולא עשו כן בשארי הנסים והנה הגם שכבר כתבנו להיות שראו אשר האור של הנס יתגלה בכל שנה אעפ"כ טעמא בעי למה דוקא באלו הנסים עשה הפועל ישועות ככה בכדי לקובעם לזכרון לדורות ולא עשה כן בשארי הניסים מזמן יצ"מ ואילך והנ"ל בעניינו דהנה כל הנסים ע"י שידוד המערכה שלא כטבע כבר היו ישראל מלומדים בזה ע"י נסי מצרים וכיוצא והנה כאשר הגיע זמן הפסקת הנבואה והעולם מתנהג רק ע"י ניסים נסתרים בטבע כעין הסתר פנים והיה גלוי וידוע לפניו ית"ש אשר זה עידן ועדנים יצטרך העולם להתנהג עפ"י ניסים נסתרים עד עת קץ כמו שהוא כעת בגלות החל הזה והנה יש חשש שיאמר על הניסים הנסתרים שהם בטבע מבלי משגיח ח"ו ע"כ נעשו ניסים הללו זכרון לדורות עולם להתוודע ולהגלות שבכל עת הש"י מתנוסס עמנו בניסים נסתרים בהשגחתו ית"ש כאשר אבאר לך להלן מתוך דרושינו ובזה תבין מה שאמרו חז"ל בגמ' מגילה ר' פתח לה פיתחא לההוא פרשתא (ויהי בימי אחשורוש) מהכא זכר חסדו ואמונתו לב"י ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו בימי מרדכי ואסתר ע"כ והדברי' האלה צריכין ביאור א' מה הקשה לבעל המאמר עד שהוצרך לפתוח פתח ב' מהו המפתח שעשה לפתח בביאור הפרש' ג' אומרו אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו בימי וכו' והוא פליאה נשגבה וכי לא ראה עד היום נסים גדולים ונוראים בשידוד המערכה נסי מצרים וקריאת י"ס וירדן ועמידת השמש ליהושע ומפלת סנחרב והשבת השמש לחזקיה כיוצא לאין משער אך יתפרש הדבר לדרכינו הנ"ל דהנה עד היום שהיתה הנבואה מצויה בישראל והיו נסים נגלים בשידוד המערכה ומי הוא הפתי אשר לא יתבונן כי יד י"י עשתה זאת אך כעת הנה הגיע זמן הפסקת הנבואה והתחיל העולם להתנהג בניסים נסתרים בטבע הנה יש חשש שיאמרו קטני אמנ' כי הכל נעשה בטבע מבלי השגחת משגיח ח"ו והנה להודא' עצומ' הלזו להתבונן כי כל ניסי הטבע וכל הישועות בהשגחתו ית"ש הוא הפועל בהשגחתו בטבעם להנהיגם כרצונו לישועת ישראל הנה נעשה הנס הזה לזכרון לדורות להנצל מאיש שוג' ופתי ובזה תתבונן משארז"ל למה נמשל' אסתר לאיילת השחר מה איילת השחר סוף הליל' אף אסתר סוף כל הניסים והנה איך אפשר לומר סוף כל הניסים הרי הש"י מתנוסס עמנו בכל זמן הן הן גבורותיו ונוראותיו שה אחד בין וכו' אך הוא שהנסים הנהוגים אתנו עד עת קץ המה ניסים מלובשים בטבע והנה גם הנס דאסתר היה בלבישת הטב"ע מבלי שידוד אך הוא דהנה לכל המדריגות שונים יש אמצעי ביניהם כגון בין הדומם לצומח יש אמצעי היינו האלמוג יש בו שני הענינים היינו כח הדומם וכח הצומח וכן יש אמצעי בין צומח לחי ובין חי למדבר וכן לכל הענינים כידוע כ"ז והוא להודות כי אל אחד בראן יוצר אחד יוצרן (ולא יאמרו מי שברא זה וכו') והנה תתבונן כן ג"כ בזה הנס כאשר הגיע זמן הפסקת הניסים נגלים בשידוד והגיע זמן הנהג' בניסים נסתרים הנה הנס דאסתר היה ממוצע והגם שהיה הנס נסתר מלובש בטבע עכ"ז היה בו כח נס נגלה כמו בשידוד המערכה כמו שאין מסתפק בנס הנעשה בשידוד המערכה כי יד י"י עשתה זאת כמו כן לא היה באפשר להסתפק גם בנס הלזה שיאמר איזה בן דעת שנעשה רק בטבע מבלי השגחת משגיח רק כל באי עולם הכירו וידעו שהוא בהשגחתו הנפלאה ית"ש והוא כדמיון שמשלו הקדמונים במשל פעם חלה איש אחד עד למאד חולי מסוכן ונתייאשו כל הרופאים ממנו באמרם כי לרפואות חולי כזאת צריכים לסמים הנמצאים באיי הודי זה רחוק אלפים פרסאות מכאן וסכנת הימים ומדברות אשר יצטרך האדם לנהג סיעתו לשם זה כמה שנים ומעולם אין עובר ושב משם לכאן זאת ועוד אחרת הגם שכבר היה בנמצא אלו הסמים בכאן אין בנמצא במדינות הללו שום איש חכם ומבין שיהיה יודע איך להתנהג בתיקונם רק לשמע אוזן נשמע שיש בערי אספמיא (רחוק מכאן ט"ו מאות פרסאו') רופא חכם מחוכם במלאכת תיקון הסמים האלה הנה גם לזה צריך האדם לבלות זמן כמה שנים בסכנות בהלכה וביאה והבאת החכם לכאן והנה להיות כל העניינים האלה אינם תחת חוק האפשרי להמציאם לכאן כרגע והחולה ההוא לא נשאר בו רק קינטא דחיותא ליום או יומים ע"כ נתייאשו הרופאים וכל ב"ב ממנו ואמרו צביתו לי' זוודתא עודם מדברים בענין הזה והנה קול נשמע איך שבא' ספינ' מאיי הודי ובתוכה אותן הסמים שאמרו הרופאים ותהי לפלא בעיני כל מה זאת עשה י"י דבר שלא נשמע מעולם שתבא לכאן ספינה מאיי הודי שלא כדרך הליכת' ובתוכ' אותן הסמים בדוקא אשר לא נראו ולא נשמעו מאותן הסמים במדינות הללו מעולם כי אינם מניחים אותם לצאת ולהוליך למדינ' (להיות הסמים הללו הם כמעט מחיים מתים) עודם תמהים על הדבר והנה איש מבשר שבא לכאן רופא מומח' מערי אספמיא והוא יכול להחיות הנוטים למות והם כמעט קרובים לזבילא בתרייתא הוא יכול להחיותם ע"י הסמים מאיי הודי ותהום כל העיר ושפטו כולם אין זה כ"א יד י"י עשתה זאת להמציא רפואה להחולה המסוכן לשעה הגם שהי' הכל בטבע מבלי שידוד המערכה עכ"ז מי הוא זה ואי זה הוא הכסיל הפתי אשר יגיד במו פיו שהיה המצאת כל הדברים הללו כרגע מבלי השגחת משגיח כ"ה הענין (אלפי אלפים ורבוא רבואות פעמים ביתר שאת לאין משער) בנידון הנס דאסתר הגם שהיה הכל בטב"ע עכ"ז בהתבונן כל העניינים שנתהוו בהכנ' לזה הנס שנהרג' ושת"י ועי"ז נכנס' אסת"ר ויאהב המלך את אסתר ואין אסתר מגדת מולדת' ונכתב בספר הזכרונות הגדת מרדכי מן בגתן ותרש ואח"כ בלילה המצטרכת לישועה שהיו נתונים בסכנה גדולה נדדה שנת המלך ויאמר להביא ספר הזכרונות וימצא כתיב אשר הגיד מרדכי ונתהווה הדבר בעת וברגע אשר בא המן אל בית המלך לתלות את וכו' וכל הענינים לאין משער למדקדק בכל דבר שנתהווה הכל ברגע המיוחדת המצטרכ' הנה כל מי שיש לו מוח בקדקדו והוא עודנו במדריגת ח"י מדב"ר לא יכול לשפוט שהיה הכל מבלי השגחת המשגיח אשר סובב כל אלה העניני' להושיע את ישראל רק בודאי כל מי שהוא עדיין בדעת ישפוט תיכף בשמעו את המעש' אשר נעשה אין זה כ"א יד י"י עשתה זאת ונמצא כי הנס הזה הגם שהיה נס נסתר בטבע מבלי שידוד עכ"ז היה לו ג"כ מעלת וסגולת נס הנגלה כי כל באי עולם הכירו וידעו כי יד י"י עשתה זאת נתגלה לכל כי הוא ית"ש מנהיג הטבעיים כרצונו וחפצו והשגחתו והסיב' שנעשה הנס הזה באופן כזה הוא כמש"ל להיות שהנס הזה היה ממוצע בין הנגלים לנסתרים והיה בו כח ב' הקצוות היינו שהיה נס נסתר מלובש בטבע בלי שידוד ואעפ"כ היה בו סגולת נס נגלה וזשאמרז"ל למה נמשלה אסתר לאיילת השחר וכו' אסתר סוף כל הניסים היינו סוף נסים נגלים והתחלת הנסתרים:
1
ב׳ובזה תתבונן משארז"ל נק' ספיר ונק' אגר"ת דהנה תתבונן במגילה זו אין נזכר בהשם הנכבד הוי' ב"ה כי ע"י שם הוי' הן המה הניסים נגלים כי הוא המהווה כל הויות ומשדדם כרצונו משא"כ ניסים הנעשי' בהלבשת הטב"ע הן המה מעשי אלקינ"ו הוא אלקים הפועל ישועו' בקרב האר"ץ היינו בתוך הארציית הטבעים אלקי"ם בגימ' הטב"ע והנה להיות שהנס הזה לא היה בשידוד המערכ' לא נזכר בה השם הנכבד: אך אעפ"כ כיון שכל באי עולם הכירו וידעו כי יד י"י עשתה זאת נרמז בה שמות הוי' בר"ת וס"ת כנודע. ע"כ נקרא ספ"ר מצד בחי' שם הוי' הוא שם הנכת"ב בספר ונק' אגר"ת הניתן לקריאה מפאת שם הנקר"א
2
ג׳הגה ועיין בדרושי פורי' מש"ש בענין מה שתקנו זמני קריאת המגל' זמנים שונים לפרזים וכפרים דהם גלויים מורים על מעלת נס הנגל' שהיה לנס הזה הנה מתחיל הזמן מן יום י"א נגד אותיות ו"ה מן השם (בגימ' י"א) שנקר' נגלות כמד"א ו"ה נגלות לנו ולבנינו פירשו בו ו"ה נגלות ולמוקפין שהם מכוסים מורים על מעלת נס הנסתר שהנס הזה נקבע ביום ט"ו (בגימ' י"ה)' מן השם שהם נסתרות הבן הדבר מאד עיי"ש בדרושים וינעם לנפשך: וזהו הנרצ' פתיחת בעל המאמר דהוקש' לו ויה"י בימ"י אחשורו"ש למה תלה הימים באחשורוש וכי אחשורוש מפורסם לנו במקרא לומר לנו מה שהיה בימיו והי' סגי לומר בשנת שלש לאחשורוש מלך פרס עשה משתה ואומרו ויה"י בימ"י משמע שנתהוו' איזה הוי' חדשה בימיו מה שלא היה עד היום ע"כ פתח לה פיתחא לההוא פרשתא מהכא זכר חסדו ואמונתו לב"י ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו אימתי ראו וכו' ישועת אלקינו בימי מרדכי ואסתר דהנה עד היום היה ישועת הו"י' ניסים נגלים כענין שנאמר התיצבו וראו את ישועת הו"י' וכו' משא"כ בימי המן נתגלה לבאי עולם ישועת אלקינ"ו היינו הישוע' שהוא מלובש בטב"ע דשם אלקי"ם שגם הטבעיים מתנהגים בהשגחתו הנפלא' וכל באי עולם הכירו בזה הנס שהוא בטבע הוא ממעשה אלקינו והשגחתו הנפלא' וז"ש ויה"י בימ"י אחשורו"ש הוי' חדשה נתהוו' בימי אחשורוש היינו שראו כל באי עולם ישועת אלקינו שעד היום לא הכירו רק ישועת הוי' הבן הדבר:
3
ד׳וממוצא הדבר תשכיל ותדע שמן הצורך הגדול היה לקבוע ימי הנס הזה לזכרון לכל באי עולם כדי שנשכיל ונבין ונדע כל ימי גלותינו שכל ענין הנהגתינו בטבע הכל בהשגח' הבורא בפרטות כאשר נרא' בגלות החל הזה איך הש"י מפר עצת אויבינו ורבים קמים עלינו ואעפ"כ אנחנו חיים וקיימים לא נתפתה לומר ח"ו כי הוא בטבע שהמושל הרשע חזר מגזירתו מחמת איזה טעם שהיה לו בטבע וכיוצא רק נשיב אל לבבינו לומר הלא לבעבור זה עשה הש"י הפועל הנס הזה (שנתהוו' בימי מרדכי ואסתר) הוא סוף נסים הנגלים והתחלת הנסתרות ועשה הש"י באופן שיתגל' האור בכל שנה כדי שנקבע היו"ט לדורות המתנהגים בכ"ז בנסים נסתרים ונדע מזה כמו שהנס הזה הגם שהיה טבעיי אין ספק לשום בר שכל רק הכל הכירו כי יד י"י עשתה זאת כן יהי' לנו הנס הזה לעדות לעולם אשר כל ענינים טבעיים נסתרים הכל הוא בהשגחת דכל יכול רק שהוא בדרך נסתר כי הזמן גורם עד אשר יבא זמן ההתגלות בנסים נגלים כמו שהבטיחנו כימי צאתך מאמ"צ אראנ"ו נפלאו"ת: ועפ"ז פירשנו רמז משארז"ל בגמרא (ביצה) הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אד"ר שנאמר אדי"ר במרום י"י והענין תמוה ופירשנו דהנ' נסי חדש ניס"ן המה נסים נגלים שנתגלה אז לבאי עולם שידוד המערכ' ע"י שם הוי' ובזה בודאי לא יפול הספק לשום בן אדם כמש"ל אבל נסי אד"ר המה נסתרים בטבע אך עם היות שהי' בטבע עכ"ז הי' באופן כזה שלא הי' מסתפק בו שום בן אדם כמש"ל וזה שרמזו הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אד"ר היינו יטע וישים בתוך נכסיו השכל הנשמע מן חדש אד"ר כי העוסק בסחור' ובנכסים ויאמר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה כי הי' הדבר בטבע שבחרתי במסחר פלוני ובמקום פלוני הנה לא יתקיימו נכסיו אבל אם ישים אל לבו כי השגחת הש"י מלובש בטבע והוא המסבב לדבר הזה כעין המעש' דחדש אד"ר הנה יתקיימו נכסיו וז"ש לראי' אדיר במרום י"י הגם שהנהגת הטבע הוא מן שם אלקי"ם עכ"ז הו"י' הוא אלקי"ם והכל הוא מהשגחת השם שם הנכבד הו"י' המהוה כל הויות כרצונו הבן:
4
ה׳והנה תמצא אשר בשביל מה הקפידו חז"ל לקבוע היו"ט הזה באדר הסמוך לניס"ן דייקא מיסמך גאול' לגאול' עדיף היינו לסמוך ענין ההשגח' והגאול' הנסתרת לגאול' הנגלית אל אחד בראן יוצר אחד יצרן וזה נרמז ברמז הלל המצרי אנא י"י הושיע' נ"א וכו' הצליח' נ"א ר"ת ניס"י אד"ר היינו הושיע' והצליח בשתי ההנהגות הן הנהגות נסי ניס"ן הנגלים הן הנהגת נסי אד"ר הנסתרי' עד הנה דברינו בענין הנס דאד"ר ימי הפורים אשר זכרם לא יסוף מזרעם:
5