בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:פ״חBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:88

א׳עוד אבאר לך בדקדוק נפלא מה שתקנו' בלשון ההודא"ה תשוע' גדול' ופורקן כהיום הזה אשר תיבות כהיום הזה לכאור' אין להן ביאור כ"כ (הגם שכבר כתבנו לעיל מעט עכ"ז כפלי' לתושי'):

ב׳ואקדים לך מ"ש לך בענין קריאת שם חנוכה ע"פ מ"ש בגמ' מא"י חנוכ"ה דת"ר בכ"ה כסלו יומי דחנוכ"ה תמניא אינון וכו' לשנ' אחרת קבעו"ם וכו' ופרש"י מאי חנוכ"ה על איזה נס קבעו' עכ"ל דא"א לפרש כפשוטו מהו ימי חנוכה דהרי ימי חנוכה היו קבועין בישראל כמה מאות שנה קודם סידור התלמוד אבל גם לפרש"י אין אנחנו מבינין לשון השואל מא"י חנוכ"ה וג"כ באמת יקשה מהו השם הזה חנוכ"ה מהו הנרצ' בזה השם. הנה כבר קדם מאמרינו:

ג׳הנס הזה דנרות התחלת הנס ביום כ"ה כסל"ו והנה דבר ניסיי אינו במקר' והנ' הגאון בעל גו"א כתב כי בכ"ה אלו"ל התחלת בריאת העולם ובו ביום נברא האור הראשון והנה אז הוא הזמן שהיום והליל' שוין ואח"כ מתחיל האור להתמעט עד רבע שנה אשר אז הוא האור בתכלי' המיעוט ומן אז והלא' מתחיל האור להתגדל והנה רבע שנה הוא בכ"ה כסל"ו ואז הי' הנס באור עכ"ד הרב הקדוש הגאון הנ"ל והנ' אנחנו לא נדע הרי האור הראשון שנברא ביום א' נגנז והמאורות לא נתלו עד יום ד' וגם הא דקמן שהיום אינו מתחיל להתגדל מן יום כ"ה כסל"ו רק מזמן התקופה אבל תדע אשר רוח י"י דיבר בהרב הקדוש הנ"ל והשכיל ברוה"ק אשר האור דחנוכ"ה הוא מן האו"ר הגנוז שנבר' ביום א' וכעת אבאר לך מה שהוא מן הצורך להדרוש שאנחנו מדברים בו:

ד׳ראה זה מצאתי בס' תולדות יעקב יוסף כתב שמצא בס' ליקוטי אור"ה (לא ראיתי בס' הזה) על הא דפסקו חז"ל בגמ' כד משכח תקופ' טב"ת עד י"ו בניסן עברו' להאי שתא ומקשין כל העולם הרי בקביעות שלנו הוא כן ע"פ רוב השנים הפשוטות וכתב בס' הנ"ל כי ב' הנהגות הן בתקיפות כנודע ע"פ ב' החשבונות היינו תקופות דר' אדא ותקופת דמר שמואל ותקופות דר' אדא המה יותר מקובלים בעיני חז"ל אבל העלימו אותן מן הטעם הכמוס אתם (ע"ד השבעתי אתכם בנות ירושלים וכו') תקופות שבפרהסיא הן תקופות דמר שמואל והא דפסקו חז"ל כדי משכא וכו' היא ע"פ חשבון תקופות דר' אדא וכתב ע"ז הרב הקדוש בעל ?ת"י החילוק בין תקופות הללו הוא י"א יום (ע"כ מתחילין השתנות הימים והלילות י"א ימי' קודם לתקופ' שלנו) והנה חשב הרב הנ"ל בחשבון ע"פ סדרי העברונות דבשנת הנס דחנוכ"ה היתה תקופת טב"ת ז' בו ממילא י"א ימים קודם הם חשבון תקופות דר' אדא והיה בכ"ו כסל"ו עיי"ש:

ה׳הג"ה עמש"ש הרב לפי דרכו ונ"ל מה שהצניעו חז"ל חשבון תקופות דר' אדא הוא באפשר שהחשבון ההוא נחשב בתליית האור שנגנז. ע"כ גנזו חז"ל ג"כ החשבון עד עת קץ שיתגלה האור הגנוז ולכל בני ישראל יהי' אור והלכו גוים לאורך:

ו׳והנה יה' איך שיהי' הנה ליל כ"ה כסל"ו הית' אז הלילה יותר גדול' וארוכ' והתגברות החש"ך על האור ביותר והנה כבר כתבתי לך אשר מלכות יון נק' חשך כמשארז"ל וחש"ך זה מלכות יו"ן וכל מה שמתגבר החש"ך ביותר על האור הית' מלכות יו"ן בהתגברות ביותר כי כל ממשלתן בבחי' חש"ך והנה יום כ"ה כסל"ו הי' אז יום התגברות החשך בתכלית והוא היום אשר שברו אויבי היהודי' (הן היונים) לשלוט בהן ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודי' המה בשונאיהן ואז באותו הזמן דייקא ויאמר אלקי"ם יה"י או"ר דייקא בזמן ממשלת החשך כח יו"ן בחכמות חיצונית (הנק' חש"ך כמש"ל) בי' בליל' הדליקו המנורה בדרום הרוצה להחכים בחכמת התורה ידרי"ם (להכניע מלכות יון מלך הצפו"ן אשר בצד זה החושך תמידיי) וגם נעשה הנס בשמן דייקא הרומז לחכמ' דייקא וישלח יואב תקוע"ה ויקח משם אשה חכמ' דייקא כי תקוע' אלפא לשמן ע"כ שם החכמ' מצוי' ע"כ הי' הנס אז בכ"ה כסל"ו דייקא והוא הפלגת הנס הנפלא יודוך עמים אלקים:

ז׳ולפ"ז אזדא לה קושיית הפוסקים שהקשו מהו הנס שנעשה ביום הראשון כי כאשר תתבונן בדברים הנ"ל אדרבא עיקר הפלגת הנס הי' ביום הראשון הגדיל הש"י עמנו נפלאותיו להושיענו להתחיל הדלקת המנור"ה בליל החשכה ביותר דייק' הוא יום אשר שברו וכו' ונהפוך הוא ליהודים היתה אורה זו תורה ויצאו מאפילה לאור גדול הבן הדברים. ויונעם לך מדבש ונופת צופים:

ח׳ובזה נכון ג"כ משארז"ל לשנ"ה אחר"ת קבעום וכו' למה המתינו עד שנה האחרת (עמשש"ל) וכעת נאמר הגם שנסכים שידעו ברוה"ק שהנס שנתגלה מאור בגבהי מרומים נקבע לדורות שיתגלה האור בכל שנה עכ"ז לא לא קבעו הי"ט בקביעות בשנה הראשונה כי לא ידעו אימתי יקבעו. אם יקבעו שהי"ט יהי' מתחיל תמיד בכל שנה מן יום האחרון של תקופת תשר"י שאז היא ליל הארוכ' ביותר ע"פ תקופת החמ' כי זה הי' עיקר הפלגת הנס כמש"ל או לא ישתנה סדר ימי זה היו"ט משארי המועדים הנקבעין לימות הלבנ' ויתחיל היו"ט הזה תמיד מן יום כ"ה כסל"ו כמו שהי' בזמן הנס ולא באו לידיבירור ידיע' הזאת עד לשנ"ה האחר"ת אשר זכי הראות ראו אור נצ"ח והו"ד מתנוצץ דייקא ביום כ"ה כסל'ו הגם שלא הי' אז ליל הארוכ'. אז הכירו וידעו כי חפץ הש"י שלא לשנות המועד הזה משארי המועדים הנמנים ללבנה וקבעו"ם בקביעות:

ט׳והטעם שנקבע לדורות הארת האור בגבהי מרומים ביום כ"ה כסל"ו לחדשי הלבנ' הוא כמ"ש הרב הגדול הנ"ל שהוא רבע שנה בדקדוק מן יום התחלת האור הגנוז בעת בריא' העול' ובא להודיע לנו שהארת הניסיית הוא מן אור הגנוז וכמש"ל כ"פ ועוד אבאר לך אי"ה טעמים שונים כפי אשר חלק לנו הש"י בבינ':

י׳על כן קריאו לימי' האל' חנוכ"ה להורו' על הדבר לזכרון דייקא מיום כ"ה יתחילו תמיד הימים טובים האלה וזהו חנוכ"ה חנ"ו כ"ה ולפ"ז מה שיש לפרש כונת הש"ס מקש' מאי חנוכ"ה רצ"ל למה קראוהו חנוכ"ה ומפרש דת"ר בכ"ה כסלו וכו' (והיו מסופקים באיזה זמן יתחילו הימים הללו. אם ע"פ תקופת החמ' אם לימי חדשי הלבנ' כנ"ל ע"כ) לשנה אחרת קבעום וכו' לימי הלבנה ביום כ"ה דייק' ע"כ קראוהו חנוכ"ה חנ"ו כ"ה והו' דבר נחמד:

י״אולפי כל הדברים הנ"ל תבין מה שתקנו בנוסח ההודאה ולעמך ישראל עשית תשוע' גדול' ופורקן כהיום הזה דייקא היינו יום כ"ה לחדשי הלבנ' וע"כ ר"ת כ"היום ה"זה ר"ת כ"ה ועוד יתבאר להלן אי"ה: