בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:צ״גBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:93

א׳ויתבאר לך עוד (והוא מעין הנ"ל) ע"פ מ"ש בפסוק הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל הנה הגם שהענין הוא לשבר את האוז"ן להורות שהש"י אינו מסור השגחת שמירתו מישראל אפילו ברגע עכ"ז יש להתבונן דהנה תנימ' היא נים ולא נים ושינ"ה הוא שינת קבע וכיון שאמר הנה לא ינו"ם מכ"ש שינה דלא והנראה דהנה אמרו בגמ' היכי דמי מתנמנם נים ולא נים וכו' דקרי ליה ועני הנך רואה תנומה מיקרי היכא דקרי לי' ועני ושינ' היכא דקרי ליה ולא עני. והנה בעת שהיתה הנבואה מצוי' בעולם הנה בעת הלחץ ח"ו היו הנביאים קוראים להש"י והוא יענם כמו יהושע במלחמות עי ענהו הש"י קום לך וכו' וכן שמואל במלחמות פלשתים ויענהו י"י א"כ בעת הצר' ח"ו הוא כדמיון תנומה כביכול שהיה נדמה ח"ו כהסתר פנים ח"ו הסתר ההשגח' אבל כיון דקרי לי' ועני לא יכונה הדבר לשינה גם בעת הזעם רק לתנומה כיון דקרי לי' ועני ע"ז אמר נעים זמירות הנה לא ינו"ם גם בעת הזעם שהיה נדמ' לך (גם בזמן הנבואה עכ"פ) כדמיון תנומ' חליל' הנה לא ינום שגם בעת הזעם לא הוסר ההשגח' מעל ישראל כרגע ומציץ מן החרכים לשומרם ולהצילם. זאת ועוד אחרת רבו יתיר' גם בעת שנסתם כל חזון ואין נבוא' לישראל. הנה הגם שבכל צרה הוא ית"ש מצילנו מכף כל אויבינו הקמים עלינו עכ"ז מיקרי דקרי ליה ולא עני ח"ו כיון שאין מענה בפי נביא משולח מן הש"י ?לומר לנו כה אמר י"י וכו' א"כ יתמשל הדבר לשינ"ה ח"ו בעת הזעם לזה אמר ולא יישן שגם בהעדר הנבואה שידומה הדבר לבחי' שינה אין הדבר כן שגם בעת הזעם לא מסיר השגחתו מאתנו לרחמנו בכל עידן ועידנים:
1
ב׳וזה בא ברמז דברי חז"ל בנר דחנוכ"ה כשנכנסו יוני"ם להיכל טמא"ו כל השמנים לא אמרו נטמא"ו (שלא במכיון) רק טמא"ו בכוונ' ומאין ולאין ישאר פך אחד מונח בחותמו של כ"ג. על כרחך יד י"י עשתה זאת להסתיר מהם הפ"ך הזה כדי שיהי' לנס הנך רואה שגם בעת הזעם שניתן רשות להיונים ליכנס להיכל והיתה עת צרה הנה באותו הפעם השגיח הש"י לחננינו והשאיר הפ"ך לגאולה ולנס והנה בזמן ההוא כבר היה בחי' שינ"ה כי כבר נסתמ' הנבוא' הנך רואה אשר לא יישן שומר ישראל וכנ"ל:
2
ג׳ובזה נמצא ג"כ טוב טעם להנס של יום הראשון כי הוא הנס המופלג יותר מאינך יומי כי הנס דאינך יומי כבר היה בעת רצון משא"כ מה שהסתיר הש"י הפך הזה להשאירו לנס זה הי' בעת הזעם הבן הדבר. אשר זה יור' על השגח' המופלגת אשר גם בעת הזעם יחכה י"י לחנינו ולהושיענו:
3
ד׳וזה מובן בנוסח ההודאה ואח"כ באו בניך וכו' וטהרו את מקדשך והדליקו נרו"ת וכו' הנה לא הזכירו הנס הנרות שהדליקו מהפ"ך ח' ימים רק סתם והדליקו נרות וכו' אבל הכוונה אומרו וטהרו את מקדשי"ך כי לא היה דבר בבהמ"ק שלא הוצרך לטהר' כי היונים טמאו הכל בכוונה כנ"ל ואף על פי כן והדליקו נרות מהשארת הפ"ך זה נס יותר נפלא שגם בעת הזעם יהיה מצפ' הש"י לזמן החמל' וכמש"ל ע"כ קבעו שמונ"ת ימי חנוכה כי גם יום הראשון בנס עומד ויותר נפלא וכמש"ל:
4