בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:צ״וBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:96
א׳עפ"י הדברים האל' תבין ג"כ מה דשאלו בגמרא מאי חנוכ' וכי ס"ד שעד היום לא ידע המסדר הש"ס ממצות חנוכ"ה ורש"י ז"ל פי' על איזה נס קבעו' והנה לפירושו לא נדע מהו השם חנוכ"ה והנה התרצן השיב דת"ר בכ"ה בכסליו וכו' לשנ"ה אחר"ת קבעו"ם וכו' דקשה למה לשנ"ה האחרת דייקא ולא בשנה הראשונה (וכבר כתבנו מזה וכפלים לתושי וגם מהי הלשון קבעום. ועפ"י הנ"ל אפרש לך דהנה בזמן הנס בשנה הראשונה הנה תיקן ההו"ד כנודע ולזכר ההוא הדליקו הנרות בכוונה ההוא אבל כיון שכבר תיקן ההו"ד לא ידעו אם בשנים האחרות הבאות שוב תהיה עליה מלכות שמים לקודש העליון כמו בשבתות וי"ט או תהי' במקומ' רק יתמשך האור למקום קביעות' וכיון שראו ברוה"ק לשנה האחרת שאין לה עלי' ממקומ' רק האר' נמשכה לה למקום קביעות'. אזי קבעו"ם וכו' והבן. ולפ"ז מקשה מאי חנוכ"ה מהו השם חנוכה. ומשיב דת"ר בכ"ה כסלו וכו' לשנה האחרת קבעו"ם וכו' שהקביעות תהיה בימים הללו. ויתמשך הארות הג' יחודים הנ"ל למקום חניית' כביכול בלא העלא' וטלטול ממקום למקום. והנה בג' יחודים הללו שגימ' שלהם נ"ר כנ"ל יש בהם כ"ה אותיות וזהו פירוש חנוכה חנ"ו כ"ה שכל הכ"ה אתוון יהיה להם חניי' במקומ' הבן הדבר היטב והשם הטוב יכפר. ויה"ר שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו:
1