בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:צ״זBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:97
א׳עוד יש לפרש לשון וקבע"ו וכן לשון הש"ס קבעום וכ' וצ"ל עפ"י מה שפירשתי כוונת התנא עשה תורתך קבע ע"פ מ"ש מרן בספר היחודים יחיד להרחיק החיצוני' מן התורה ומצות לכוין ב"פ אלקים בשילוב עם הנקודות הידועות וזה היחוד נקרא קב"ע היינו ב"פ אלקים. וז"ש התנא עשה תורת"ך קב"ע היינו תכוין בלימודך בתורה היחוד קבע הנ"ל כדי להרחיק החיצונים מן לימד תורתך
1
ב׳הג"ה וזהו ג"כ הרמז בתורה והי' עק"ב תשמעון את המשפטים האלה ושמרת"ם ועשיתם אותם. רצ"ל על ידי שתשמעון את המשפטים האלה בעק"ב היינו הייחוד הנזכר לעיל תעשו להם שמירה מעולה לכל יתאחזו בהם החיצונים: והנה כבר ידעת שכל מגמת היונים היה להפר חוק התורה ולהגביר החיצונים ע"י חכמות החיצוניות הנני בעת הישוע' נעשה נס זכר לדורות בנר מצו' הלז' הרמוז לאור תור' ע"כ נעש' הנס בשמ"ן ומנור"ה כמש"ל כ"פ הנה '.. הנר מצו' הלז' סגוליי לתורה כמ"ש כ"פ. והנה בכדי שלא יתאחזו החיצונים קבעו"ם היינו יחוד קב"ע הנ"ל וכן תקנו בהודא' וקבע"ו ועוד טעם לכוונת היחוד הנ"ל במצו' הזאת דהנה יחוד הנ"ל יש לכוונו בסיום איזה תור' ומצו' בכדי שלא יתאחזו החיצונים. והנ' המצות הזאת הוא סיום במצות דהנה תרי"ג מצות הם דאורייתא וז' מצות דרבנן והם כלולים בעשרת הדברות ע"כ תרי"ג אותיות בעשרת הדברות עד תיבות אש"ר לרע"ך ותיבות הללו הם ז' אתיון מרמזין לז' מצות דרבנן וזאת המצו' היא מצוה אחרונה מן ז' המצות ונרמזת באות ך' מן לרעך ע"כ נעש' הנס בפ"ך פ"ך אתיון כף וע"כ נר חנוכה שהניח' למעלה מך' פסולה והנה לפ"ז המצוה הזאת היא אחרונה סיום למצות ע"כ יש לכוין בה הייחוד עק"ב שלא יתאחזו החיצונים וז"ש קבעו"ם וכן בהודאה וקבע"ו כנ"ל:
2