בני יששכר, כסלו-טבת ה׳:י׳Bnei Yissaschar, Kislev and Tevet 5:10
א׳עוד אומר לך בענין יששכ"ר י"ש שכ"ר. הנה תקנו הסנהדרין במצוה הזאת מהדרי"ן ומהדרין מן המהדרין (לא אמרו ותיקים או מדקדקים רק מהדרין וכבר כתבנו טעמים בזה) אומר לך המצטרך במאמר הזה הנה קיימו וקיבלו חז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנאמר להנחיל אוהבי י"ש. והנה כבר כתב הרב הגדול חיד"א זלה"ה בשם הגאון ר' ליב זינציל ז"ל ענין מספר ש"י להיות תרי"ג מצות הם וז' מצות דרבנן ס"ה כת"ר והנה מכל מצוה נברא מלאך והמלאך הוא שלישו של עולם כמו שאמרז"ל א"כ תר"ך מלאכים הם תר"ך היו ר"ו עולמות שלימים וב' שלישי עילם ותוספת כתוב' המגיע לכנ"י מן דוד' היא שליש נוסף הם ק"ג עולמות שלימים ושליש עולם הוי ש"י עולמות שלימים עכ"ד הגאון הנ"ל והרב הגאון מהו' חיד"א זלה"ה הנ"ל הוסיף בשם ס' קרבן שב"ת ע"כ ר"ז עולמות הם מימין (כמ"ש האריז"ל בכוונת תפלת שחרית יוצר או"ר ר"ז ובכוונות תפלות מנח') בגימ' ק"ג משמאל כי העיקר הוא מימין והנוסף בשמאל ע"ש ואני הקטן אומר עפ"י דרכם (הגם שהולך על דרך אחר עכ"ז הוא שינוי לטובה) שהשליש נוסף הוא עבור ההידור מצוה שהיא עד שלי"ש במצוה
1
ב׳הג"ה ואל תתמ' על החפץ האייך שייך בל"ת עשי' והידור כי המשכיל ע"ד בדברי הרמ"ע במאמר ח"ד יתבונן ע"ד אמת דגם בל"ת שייך עשי' והידור וגם עפ"י פשוטו אבאר לך בענין פלגשי דוד שהיו צרורות חיות ואמרז"ל שבכל יום היה דוד מצוה לקשטן ולהטיב את ראשן וכפ' את יצרו ולא בא עליהן הרי לך הידור במצות לא תעש': והנה כתבנו בטעם. חנוכה שאסור להניח' למעל' מעשרים כי עשרי"ם בגימ' כת"ר כי נ"ר חנוכ"ה היא המצוה האחרונה מן ז' מצות דרבנן ובה נשלם מנין כת"ר מצות בגימ' עשרי"ם וגם תרי"ג אותיות הם בעשרת הדברות עד תיבות אשר לרע"ך הם ז' אתוון ומרומז בהן ז' מצות דרבנן ויש רמז אשר לרע"ך היינו המצות אשר נאמרו על ידי רע"ך וריע אביך המה החכמים וכל אות מאלו הז' אותיות מור' על מצוה מיוחדת מאלו הז' מצות והנה אות ך' היא האות האחרון מורה על מצוה האחרונה היא מצות נר חנוכה שהוא האחרונה בזמן ע"כ נ"ר חנוכ"ה שהניחה למעלה מן ך' פסולה הרי לך שע"י מצות נ"ר חנוכ"ה נשלם מספר תר"ך מצות ועם ההידור נשלם מספר ש"י עולמות לצדיקים:
2
ג׳והנה אור (ר"ז) הוא הקר"ן ומספר מנח"ה הוא השליש נוסף של ההידו"ר ע"כ באלו הימים ימי הארת או"ר תורה או"ר הוא לישראל בהתחלת היום (היינו כברייתו של עולם התחלת היום מבערב) מימין או"ר הוא הקרן ובסוף היום מנחה ק"ג בשמאל והנה זה כברייתו של עולם כי ש"י עולמות מרמזין:
3
ד׳ומעתה יונעם לך אשר במצוה הזאת היא השלמת הכת"ר ביאר בדבריהם איכות ההידו"ר הגם שההידור נוהג בכל המצות כמו שדרשו זה אלי ואנוהו התנא' לפניו במצות עכ"ז בכדי לבאר לנו כי ההידור הוא דבר המצטרך להשלמת ש"י עולמות שהוא השליש נוסף על מספר כת"ר. ע"כ במצוה הזאת שהיא השלמת הכת"ר שבו והיו לבא"ר לנו ההידור בביאור ומזה נלמוד לכל המצות שהחיוב מוטל עלינו להדר"ן בכדי שינחיל לנו הש"י ש"י עולמות מבלי גרעון:
4
ה׳והנה לפ"ז תשכיל עוד מה שהוסיפו ג"כ לומר מהדרי"ן מן המהדרי"ן דהנה אמרז"ל בדיני הידו"ר מצוה עד שליש משלו מכאן ואילך משל הקב"ה. והנה כבר דשו בו רבים בפירושן של הדברים. ולפי דברינו הנ"ל יתכן דהנה כל צדיק כשנברא תיכף מוכן לו חלקו בש"י עולמות שסובבים הכסא מימין או"ר ומשמאל מנחה (אם יזכה לקיים המצות כתיקנן ובשליש נוסף להידור. הנה זה דבר מוכן אליו להיות שלו ואם יוסיף להדר את המצות יותר משליש סד"א אין לו שכר ע"ז כיון שאין שיעור העולמות בכסא רק ש"י אור מימינא לקרן וק"ג שליש נוסף למהדרי"ן הנה ע"ז אמרז"ל בקבלת' עד שליש משלו ישולם לו מענין ש"י עולמות המוכנים אליו מיום הבראו מכאן ואילך משל הקב"ה. נאמן הוא בעל מלאכתינו שלא יקפח שכר המוסיף בהידור וישביע אותם בצחצחות עין לא ראתה אלקים זולתך וכו' ולמדוהו מדברי הנביא להנחיל אוהבי י"ש. ושוב אמר ואוצרותיהם אמלא ולדעתי היא הנרצה להנחי"ל בגימ' ק"ג (כמ"ש הרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה שהלמ"ד היא שימושיית) שהיא השליש המצטרך בהידור ועל ידי זה יושלם מספר הש"י ואף על פי כן ואוצרותיהם אמלא להם מה שבזבזו יותר משליש אוצרותיהם אמלא להם מן רב טוב הצפון עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה וכנ"ל:
5
ו׳על כן במצוה הזאת שהיא סוף המצות השלמת הכת"ר בה תקנו מהדרי"ן ומהדרי"ן מן המהדרי"ן ובא הענין הזה להם ללמד על הכלל כולו של המצות ענין הידו"ר העיקרי שהוא שליש והמוסיף בהידור גם כן מוסיפין לו ולא דבר ריק הוא:
6
ז׳ממילא לפ"ז מה נכבד הדבר לפי מ"ש שע"פ הקבלה לאה אמנו נתעבר' עיבור יששכ"ר בליל חג השבועות ונולד לז' למקוטעין בחנוכ"ה זמן השלמת המצו' מנין כת"ר המרומזין באותיות של עשרת הדברות ובקיומן עם ההידור נשלם לצדיקים מתן שכרן י"ש וזהו אשר לאה קרא' לבן הנולד לה לתורה יששכ"ר היינו י"ש שכ"ר:
7
ח׳ובזה ג"כ יש לפרש הדודאי"ם נתנו ריח (היינו כמש"ל בשם רז"ל הדודאים נתנו ריח טוב בעול' שבסיבתן נולד יששכ"ר עמוד התור"ה) ועל פתחינו כל מגדים (היינו כמש"ל על פתחינו בזמן הוולדו היינו ימי חנוכה יש על פתחינו כל מיני מתיקות מזוז"ה ונ"ר חנוכ"ה) חדשי"ם וג"ם ישני"ם רצ"ל הן המצות החדשים שתקנו רבנן הן הישנים המבוארים בתור' כולם כאחד (דודי צפנת"י לך) רצ"ל עשיתי וקיימתי אותם עם הידור"ן שהוא הוספת שליש שבצפו"ן כי אור ר"ז הוא מימין הכסא בדרום והוא שכר קרן המצות ומנין מנחה בשמאל הכסא בצפון הוא שכר ההידור שליש נוסף כמש"ל וז"ש צפנתי לך עשיתי המצות עם ההידור דלבעבור זה מגיע לי' ג"כ שכר הצפון. וזהו הנרמז מה רב טובך אשר צפנ"ת ליראיך וזה ג"כ מ"ש הנביא אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי היינו או"ר (מתימן) מנח"ה (מצפון) בכדי להנחיל אוהבי י"ש יש שכר לפעולתם. והבן:
8
ט׳והנה תתבונן באדם קדמאה ויקח ה' אלקים ויניחהו בגן עדן לעבד"ה (במ"ע) ולשמרה (במל"ת) הנה היו שנותיו תתק"ל מנין השלישית של עם הוספת התוספת של הידורן ס"ה תתק"ל בין ותתבונן:
9