בני יששכר, כסלו-טבת ה׳:י״אBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 5:11
א׳עוד אדרוש לך בפסוק ותאמר לאה נתן אלקים שכרי אשר נתתי שפחת"י לאישי כבר כתבתי מה דקשה דיותר היה לה לומר שכר הדודאים. וכמו שאמרה ליעקב שכר שכרתיך בדודאי בני (והנה כבר כתבתי לעיל בקיצור ובכאן נוסיף ביאור) ויש לפרש עפ"י מ"ש בטעם למה היה הנס דחנוכה ח' ימים דייקא הוא כיון דהיונים רצו לבטל חכמת התורה ולהגביר חכמות החיצוניות וכאשר הפליא חסדו הש"י בנס להראות בשמן ומנורה המרמזין לחכמה כמש"ל כ"פ הנה היה הנס ח' ימים דהנה שבע חכמות הם כלל כל החכמות שבעולם כמ"ש שלמה חכמת בנתה ביתה חצבה עמודי' שבעה וחכמת התורה היא עלתה על כולנה רבות בנות עשו חיל ואת עלית וכו'. וכל החכמות המה כשפחות אל התורה משמשות את התורה וכמו שהתנצל הרמב"ם במה שעסק גם בשארי החכמות אמר שלקח לשפחו' לרקחות ולטבחות ולאופות ע"כ מהפ"ך הנסיי הזה של שמן (חכמ"ה) שהיה מוכן להדליק יום אחד נמשכו ממנו עוד הדלקת ז' ימים ס"ה ח' ימים רמי' לז' חכמות וחכמות התורה עלתה על כולנה:
1
ב׳וזה שהיא מנהג אבותינו לקרוא יום הח' זאת חנוכ"ה היינו זאת היא עיקר כוונת חנוכ"ה חכמ' השמיני"ת חכמ"ת התור"ה אשר כל החכמות המה לה לשפחו' ובקניית התורה אשת חיל יקנה ממילא כל שפחותי' ומעתה מצאנו ג"כ טוב טעם ודעת על קביעת ימי חנוכה לפ' מק"ץ דייקא דכתב בפ' הזאת ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח (גברא דמטמרן גליין ליה ויתן לו את אסנ"ת וכו' ויצא יוסף על ארץ מצרים דיש לדקדק הסמיכות בפסוק הזה דאין שייכות זה לזה אמר ששינה את שמו ונתן לו את אסנ"ת ואח"כ אמר הכתוב ויצא יוסף על ארץ מצרים לא נודע יציאה זו מה היא. ונ"ל דה"ק פרעה קרא שמו צפנת פענח ע"ש חכמתו וכדברי התרגו' ויתן לו את אסנ"ת הוא בגימ' ז"פ חכמ"ה (כמ"ש הרמ"ע ז"ל) להורות שזכה לז' חכמות. ויצא יוסף על אמ"צ הכי קרא הש"י את שמו יוסף שנוסף בו חכמה יתירה שהיא על חכמת מצרי' ונואלו שרי צוען ואבדה חכמת מצרי' ע"כ אסנ"ת היתה לו לאשה מקבלת להורות שכל החכמות מקבלים מן התורה ע"כ בפ' הזאת קביעות ימי חנוכה והם ח' ימים מטעם הנ"ל הבן:
2
ג׳וזה שאמרה לאה אמנו בלידת יששכ"ר עמוד התורה נתן אלקים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי הנה זה שכרי מדה כנ"מ נתן לי אלקים בן כזה אשר כל החכמות המה שפחות משמשות לחכמתו היא חכמת התור"ה והנה י"ל זה הוא פירוש השם יששכר י"ש שכ"ר י"ש נק' החכמ"ה העליונ' כדכתיב והחכמ"ה מאי"ן תמצא והיא י"ש מאי"ן והנה אורייתא מחכמה נפקת ע"כ קראתו יששכ"ר י"ש שכר ואם אמת נכון הדבר אשר יששכר נולד ביום כ"ה כסלו הנה יומא דמהולתא ביום הח'. והנה חכמת התורה לא תושג רק למהול כמ"ש הש"י ועתה אם שמוע תשמע בקולי ושמרתם את ברית"י דייקא הנה ביומא דמהולתא נקרא שמו י"ש שכר היינו חכמת התורה כו' הנה לזאת מנהג אבותינו תורה לקרוא עצם היום זאת חנוכה ועוד יתבאר אי"ה:
3