בני יששכר, כסלו-טבת ה׳:י״בBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 5:12
א׳ומבגי יששבר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל (זה נאמר בבואם להמליך את דוד) הנה מצות נ"ר חנוכ"ה מצותה משתשקע החמה עד וכו' וקבלו הגאוני' שהוא שיעור חצי שעה הנה מהראוי להתבונן טעם למה דוקא חצי שעה ואומר אני סוד י"י ליריאיו זה הענין נמסר להם בחשאי דהנה סוד רג"ל מן השו"ק מבואר בכתבי מרן האריז"ל מהרח"ו ז"ל בפרע"ח ודע כי אנו מדליקין אותה עם שקיעת החמה כי אז היא מדת ליל' והיא יורדת למטה לבי"ע לתת טר"ף לבית' וכו' ואז אנו ממשיכין לה אותן האורות וכו' ולפי שעיקר ההמשכ' מאותו האור הנמשך אלי' מן הראש שהיא הוי"ה אהי"ה כשהם מלאים ביודי"ן בגימ' רג"ל וכו' וזהו עד שתכל' רג"ל מן השו"ק כי השו"ק הם עולמות התחתונים וכו' עכ"ל. הנה תתבונן אנו ממשיכין לה אותן האורות מכל שיעור הקומ' בעת אשר יורדת למטה לתת טרף לביתה והנה תתבונן ג"כ מש"ל שהנס הזה היה רומז למלכו"ת לפי שעה ולא התפשטו' לגמרי בכל שיעור קומה עד בוא יבא מי שהמלוכ' שלו. והיתה לי"י המלוכה אור הלבנה כאור החמה וזה היה הרמוז' להם בפ"ך קבלת המלכות האר' במקומ' ולא בהתפשטות. והבן הדבר:
1
ב׳והנה נתבאר בירושלמ"י ובתוספת"א כ"ד עונות יש בשע' כ"ד עתים בכל עונ' הנה הם תקע"ו עתי"ם הנה הם סוד תקע"ו בריתות שנכרתו על התורה מ"ח בסיני מ"ח באהל מועד מ"ח בערבות מואב הרי קד"ם וכל אלה ללמוד וללמד לשמור ולעשות א"כ הם ד"פ קד"ם הרי הם תקע"ו בריתות כי נצטוינו להגות בה בכל עת תקע"ו עתים שישנם בכל שע"ה והנה תקע"ו בגימ' יסו"ד מלכו"ת (כמש"ל) הוא הייחוד השלם שגורמין ישראל על ידי התורה שניתנ' בתקע"ו ברייתות וישראל הוגים בה בכל שע"ה שיש בה תקע"ו עתי"ם.
2
ג׳וזה שיש לפרש ומבני יששכר (העוסקים בתורה בכל שעה כי שבט יששכר הוא עמוד התור') יודעי בינ"ה לעתים (מבינים ויודעים מה מרמזי' שיעור העתי"ם שבשע"ה תקע"ו עתים לגרום הייחוד העליון בכל שעה יסוד מלכו' ע"כ לא יפסקו בני יששכר מתורתם) לדעת מה יעשה ישראל כולם כאחד קיבלו את התורה בתקע"ו בריתות לרמוז על הנ"ל לגרום ע"י התורה הייחוד העליון. וזהו הנשאל ליום הדין קבעת עתים לתורה. ויתורץ בזה מה שהקשו ע"ז מהא דאמרו רז"ל במדרש הקובע עתים לתור' מפר תורה שנאמר עת לעשות לי"י הפרו תורתיך:
3
ד׳והנה זה הפסוק נאמר בעת אשר באו להמליך את דוד (אשר אמר אברכה את י"י בכל ע"ת) כי כבר כתבתי לך בעת מלכותו הוא הייחוד השלם הנה אז כאשר באו להמליכו באו בנ"י יששכ"ר היודעי בינה לעתים תקע"ו עתי"ם שבכל שע"ה המרמזים על הייחוד וכו' (בהעמיק עוד כבר ידעת הייחוד מתהו' בקבלת המוחין מן הבינה. הנה בני יששכר הגורמים הייחוד ע"י תורתם המה יודע"י בינה לעתים יודע"י לשון חיבור מלשון וידע אדם וכו'. רצ"ל המה מחברים הבינה להעתים יסוד מלכות וגם כפשוטו ע"י הדעת הוא הזיווג עמש"ל בפסוק ושמתי כדכ"ד וכו'):
4
ה׳והנה במלכות בית דוד היה הייחוד השלם (דכתיב בי' אברכה את י"י בכל ע"ת) משא"כ בנס הזה שנתהוו' הארה למלכות לפי שעה ומקבלת הארה במקומה גבורותי' בחסדים דילי' הנה סוד י"י ליראיו תקנו הארת נר מצו' הלזה חצי שעה הוא רפ"ח עתי"ם בגימ' חס"ד גבור"ה המתקות הגבורו"ת ע"י החסדי"ם. והנה בצירוף הע"ת שהמדליק מדליק הנה היא טר"ף להורות כי זה אינו במלכו' בית דו"ד שבזמן מלכות"ו תתפשט המלכות בכל שיעור קומה ותקבל ההארה הגדולה וכעת הנס הזה מלכות שע"ה מקבלת הארה במקומה למטה בעת אשר תתן טר"ף לביתה וכדברי מרן ז"ל:
5
ו׳והנך רואה ידידי אשר אדרבא בנס הזה רומז בכל ענייניו גודל הפלגת השבח והכבוד של מלכות בית דויד (כמש"ל בסוד ערכתי נ"ר למשיח"י) ובעת קיום המצו' הזאת זכור יזכור הש"י לטובה להרים קר"ן משיחנ"ו במהרה ואז יהיה הייחוד השלם בהתפשטות שיעור קומ' לעולם וזה שרמז דוד ברוה"ק טר"ף נתן ליראיו (במלכות החשמונאים נתן להם הקב"ה הארת נ"ר רק טרף עתים לרמוז שהמלכות אין מקבלת אז הארה רק בעת אשר תתן טר"ף לביתה ואז) יזכור (הש"י) לעולם בריתו היינו זכור יזכור התקע"ו בריתות שבתורה ושכר הוגיה בכל שעה תקע"ו עתי"ם בכדי שיהיה במהרה יחידא שלים יסו"ד מלכו"ת ולהרים קרן דו"ד דכתיב ביה אברכ' את י"י בכל ע"ת ובהעמיק עוד יזכור (ישפיע) לעול"ם (אל העול"ם היינו מלכו"ת) ברית"ו (יסוד צדיק) והבן ולפ"ז תבין כפשוטו ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדע' מה יעשה ישראל בעת אשר באו להמליך את דו"ד ידעו שהוא בסוד יחודא שלים ומלכותי' מלכות עולם אז נאמר כי שמח"ה בישראל שמחת לב וכו' ובעת הנס הזה שהיה מלכותא לשעתה אז תקנו האר' נר מצוה שיעור טר"ף וזהו לדעת מה יעש' ישראל לא אוכל להרחיב הדבור בזה אבל המשכיל יבין דבר מת"ד:
6