בני יששכר, כסלו-טבת ה׳:ג׳Bnei Yissaschar, Kislev and Tevet 5:3
א׳קביעות ימי חנוכ"ה תמיד בפ' מק"ץ (הנה נתבאר במקומו כמה טעמים וכאן נכתוב השייך לענינינו מענין קדושת שבט יששכ"ר מתקני המועד הזה) ואען ואומר דהנה יעקב אבינו כשנאבק עמו המלאך נגע בכף ירכו (ועי"ז נפגם מדת הוד אשר לזה ניתנו ימי חנוכ"ה לתקן מדת הוד ע"כ ניתנו להודו"ת ולהל"ל כאשר כתבתי לך כ"פ) הנה המלאך בא לקטרג. על מה שאמר וכל אשר תתן לי עש"ר אעשרנ"ו לך ולא עישר עדיין את הבנים. עמד יעקב אז ועישרן. ונפל הגורל על לו"י. שיהיה הוא המעשר קדש לי"י. כמבואר כל זה בדברי חז"ל ובתרגו' המיוחס ליונתן ע"כ תבין בזה דבימי הנס דחנוכ"ה שנעשה לתיקון ההו"ד שנפגם ע"י הס"מ שנגע בכף ירך יעקב. הנה נעשה הנס ע"י כהני"ם בני לו"י הוא אשר עלה אז למעשר קדש לי"י והנה מצאתי בספרי הרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה אמר בשם הגדולים הרי יעק"ב נדר עש"ר אעשרנ"ו ב' עישורים היינו חומש (ומז' למדו בתקנת אושא המבזבז אל יבזבז יותר מחומש) ואמרו תשלומי החומ"ש הוא יששכ"ר. הנה נתקדשו שניהם לו"י לעבודה. ויששכר לתורה והנה לפי מש"ל זמן הלדת יששכ"ר היה בכסל"ו ימי חנוכה והנס נעשה ע"י הכהנים בני לוי דהנה היונים באו לבטל את ישראל מן התורה ועבוד"ה והפועל ישועות התנוסס עם ישראל בימים ההם בזה"ז. וחזרו בני לוי לעבודתם. ובני יששכר לתורתם הן המה הב' שבטים שהפריש יעק"ב ב' עישורים היינו חומש וקבעו הימים להודו"ת ולהלל לתיקון ההו"ד שנפג' על ידי הס"מ בהאבקו עם יעקב על שאיחר הנדר ולא הפריש עדיין העישורים וכנ"ל) הנה קביעות הימים הם תמיד בפ' מק"ץ כתב בפ' הזאת וחמש את ארץ מצרים עיין בתרגום המיוחס ליונתן פירש שצוה יוסף להפריש חומש. ע"כ קביעות ימי הנסים הללו שניתקנו ע"י לוי ויששכר שהם בסוד החומש הוא בפ' מק"ץ דייקא. ועוד יתבאר אי"ה להלן ענין לוי ויששכר:
1