בני יששכר, כסלו-טבת ו׳:ב׳Bnei Yissaschar, Kislev and Tevet 6:2
א׳ואבאר לך כעת עוד ביתר שאת. אמרז"ל היונים גזרו על בתולה הנישאת וכו' תבעל לטפסר תחילה והבנתי מן כתבי הקודש שכתבו תלמידי הרב החסיד הקדוש מהר"פ מקארעץ זצוק"ל. בשם הקדוש הנ"ל הוא ע"פ מה שארז"ל שבא נח"ש על חו"ה והטיל בה זוהמא וישראל שעמדו על הר סיני פסק' זוהמתן משא"כ הגוים לא פסקה זוהמתן והנה היוני"ם רצו לעקור את התור"ה. זאת היתה עצתם להטיל זוהמא מחדש בבתול"ת ישראל ועי"ז יוכחש ח"ו כח חכמת התור"ה (ותתבונן לפ"ז יו"ן בהחשב ה"ן למספר ת"ש כמשפט אותיות מנצפ"ך יהיה יו"ן בגימ' ב"פ נח"ש דכר ונוק' דקליפ' נח"ש בריח ונח"ש עקלתון שרצו להטיל זוהמא. הבן כנ"ל) ע"כ היה הענין הזה מעין חטא אדה"ר (תתבונן בזה הנח"ש כשרצ"ה לבטל את חוה מן התורה והמצו' אזי בא עליה קודם ביאת אדם. וכביכול אין האשה כור' ברית וכו' וע"כ שמעה לקולו ולעצתו. כן היו עצת היונים לבעול את הבתולות תחילה הבן הדבר כנ"ל). והנה תתבונן לפ"ז בעת הישועה כאשר התנוסס הש"י לעמו להו"רת להם התגברות חכמת התורה. הנה נעשה הנס ע"י כהן גדול הרמוז בחכמ'. וע"כ המצוה עליו. אשה בבתולי' יקח. אפי' בעול' ישראל אסור' לו. הבן הדבר:
1