בני יששכר, ניסן י״ב:ג׳Bnei Yissaschar, Nisan 12:3
א׳בפסוק וספרת"ם לכם ממחרת השב"ת וכו' ובאת לנו הקבלה בתורה שבע"פ ממחרת יומ"א טב"א וכמו שהוכיחו חז"ל בדרשותיהם כ"א כפי לימודו כמבואר במס' מנחות ובת"כ ובמדרשים עיין בדבריהם והנה ידוע דנתפקרו בזה הצדוקים ואומרים הכוונה הוא שב"ת ממש והנה מהראוי לכל משכיל להתבונן מה זאת עשה הש"י לנו שכתב בתורתו תיבת שב"ת לשיצטרך בזה לימודים שונים בתורה שבע"פ שהכוונה בזה על יו"ם טוב ובא עי"ז טעות למינים שאינם מאמיני' בתורה שבע"פ ה"ל למיכתב בפירו' ממחרת יום הראשון ולא נצטרך לשום דבר ובפרט שלא יהיה בזה אריכות לשון. אך יובן הדבר עפ"י מש"ל כ"פ שכל האורות נתהוו בלילה הראשונה בגבהי מרומים בדרך נס שלא ע"י מעשינו (וכ"ה בכל שנה) אך להיות הדבר שלא ע"י מעשינו אין קיום להאורות והמוחין ההם. ע"כ צונו הש"י מצות ספיר"ת העמ"ר לספור מחדש יום אחר יום ונכנסין המוחין לאט לאט ע"י מעשינו ולזה יש קיום כיון שהוא ע"י מעשינו וכיון שנגמרין כל המוחין ע"י מעשינו אז הוא יום קבלת התורה חג השבועות. וזה וספרתם לכם לטובתכ' ולהנאתכ' שיהי' קיום לקבל' המוחין אל התור' והנה החלוק שבין שב"ת ליו"ם טו"ב מבוא' בכתבי מרן האריז"ל שב"ת נק' קד"ש היא לכם משא"כ יו"ם טו"ב מקר' קד"ש שבשבת באים המוחין דחכמ"ה (חכמ"ה נק' קד"ש) מעצמם שלא ע"י מעשינו משא"כ יו"ם טו"ב מקרא קד"ש לשון הזמנ' לקד"ש כענין אחר כן יאכלו הקרואי"ם היינו שאנחנו מזמינים את הקד"ש ע"י מעשינו והנה תבין לפי"ז קדוש' היום של יום טו"ב הראשון דח"ג המצו"ת היא ג"כ שלא ע"י מעשינו א"כ יש לו בזה מדריגות יום השב"ת הג"ה הנה תמצא בכל מועדי י"י מקראי קדש נכתב בתורה מקר"א קד"ש יהי' לכ"ם משא"כ ביום הראשון דחג המצו"ת כתיב התם ביום הראשון מקר"א קד"ש ולא כתיב יהי' לכ"ם והטעם מובן דבכל מועדי י"י כתיב מקר"א קד"ש יהי' לכ"ם רצ"ל הזמנת הקודש הוא על ידי מעשיכם משא"כ ביום א' דח"ג המצו"ת לא כתיב יהיה לכ"ם שאין הקד"ש נזמן ע"י מעשינו והבן: א"כ התורה כשרצתה לרמוז לנו טעם המצוה אמרה בלשונ' הקדוש וספרתם לכ"ם להנאתכ' ולטובתכם ממחר' השב"ת רצ"ל להיו' היו' הראשוו הוא בבחינת שב"ת ובאין ההארות שלא ע"יי מעשיכם ואין לזה קיום עד אשר תספרו יום אחר יום ונעשה הדבר ע"י מעשיכם ויהי' הדבר לכ"ם לקיום ע"כ קראתו התורה שב"ת בכדי להשמיענו טעם המצוה בין והתבונן ועוד יתבאר:
1