בני יששכר, ניסן י״ג:ה׳Bnei Yissaschar, Nisan 13:5
א׳וירא ישראל את מצרי' מת וכו' וירא ישראל את הי"ד וכו' וייראו העם את י"י וכו' הנה יש לדקדק ויר"א ויר"א ל"ל הו"לל ואת היד וכו' ב' י"ד הגדול"ה הוא חס"ד ומהו החס"ד שנעש' למצרים וכבר דרשו מזה בזוה"ק. ג' אמר כיון שראו את היד הגדול"ה. היא חס"ד. אז ויירא"ו. הרי ירא"ה הוא במדת הגבור"ה. הל"ל ויאהב"ו כי אהב"ה בחס"ד והנראה עפ"י מה שמקובל לרבותינו כשהנס נעשה לאדם בזכותו זוכה הוא בעצמו לראות במפלת אויבנו. משא"כ כשאינו בזכותו אבל בתגבור' מדת החס"ד ורחמי"ם אעפ"י שאינו בזכותו זוכה האדם לראות בעצמו במפלת אויביו (עיין במאמרי פורים מש"ש בפסוק ישמח צדיק כי חזה נקם וכו' ובנוסח ההודא' ואתה ברחמיך הרבים וכו') ומעת' יתפרשו בכאן המקראי קודש וירא ישראל את מצרי' מת וכו' הנה הם בעצמם זכו לראות מפלת אויביהם וירא ישראל ראי' שני' שאין זה מצד זכותם רק זה הוא מתגבורת י"ד הגדול"ה. וכשהבינו זאת שאין זה מצד זכותם אז וייראו העם את י"י. והבן כי קצרתי:
1