בני יששכר, ניסן ב׳:א׳Bnei Yissaschar, Nisan 2:1
א׳פרשת החודש
בו ידובר דרשות נחמדות בפרשת החד"ש אשר הוא חוק לב"י לקרוא פ' זו בתורה בשב"ת ר"ח ניסן או בשבת שלפני ר"ח ניסן אם יחול ר"ח באמצע השבוע:
במדרש החודש הזה לכם לקיים מה שנא' בי מלכים ימלוכו ע"כ והוא תמוה. ונראה לפרש ע"פ מה שמצאתי בשם הרב המקובל מהרי"ו בעל שם זלה"ה על מה שנמצא במדרש על פסוק אמרתי אך חושך ישופני וכו' הפ' הזה מדבר ביאשיהו המלך כשמצא הפסוק יולך ד' אותך ואת מלכך אמר שמא ח"ו חשך ישופני שתפסוק המלכו' ממני חזר ואמר ולילה אור בעדני מי שהאיר לישראל במצרים ועל הים שנא' ויאר את הלילה הוא יאיר מלכותי ואני רואה בן בני תופסק המלכות בימיו ע"כ. הנה המדרש הזה תמי' מאד ויש לדקדק בו טובא א' למה הי' סובר יאשי' שתופסק המלכות ממנו הלא היה צדיק גמור רוח אפינו וכו' ומי חשיד קוב"ה וכו'. ב' קשה מ"ש מי שהאיר לישראל במצרים ועל הים וכו' מה ענין זה לזה. ג' מ"ש ואני רואה בן בני תופסק וכו' מי הגיד לו זאת ואם היה צופה ברוה"ק א"כ בתחלה מאי קסבר. ד' למה כינה הפסק המלכות בחושך ואמר ע"ז הרב המקובל הנ"ל דאי' במדרש כירח יכון עולם שמלכות בית דוד נמשלים ללבנה מה לבנה נוספת עד ט"ו יום כך ממשלת ישראל מן אברהם עד שלמה ט"ו דורות ומה לבנה מט"ו ואילך מתחסר אורה כך מן רחבעם עד צדקי' ט"ו. וכיון שבא צדקי' נעשה חשך ואת עיני צדקי' עיור והקש' בעל יפ"ת. בשלמא לענין מעלה שפיר קאמר מאברהם עד שלמה ט"ו דורות לאפוקי מרחבעם עד צדקי' י"ז מלכים והגאון בעל ברכת שמואל מיישב הקושי' שישראל נדמו לחדש שבו יצאו ישראל ממצרים הג"ה ולי נראה שמלכות ב"ד הבא מיהודה נדמה לחודש ניסן להיות עפ"י סדר הדגלים הנה יהוד"ה הוא הראשון בענין החדש הראשון וידוע הענין יהודה בשבטי ישראל ראש וראשון כמו ניסן בזמן ראש וראשון: ואמרו החדש היה בו. ב' ימים יותר מפני שהלילה שבו יצאו ישראל ממצרים והלילה שהיה אצל הים היה מאירים כיום עי"ז יתירים בחדש הז"ה ב' ימים וא"כ לפ"ז שפיר היה סובר יאשי' שתופסק המלכות בימיו כיון שהוא היה דור ט"ו מרחבעם לזה אמר אך חשך ישופני רצ"ל שהי' סובר שח"ו בימיו יהי' החשך הגמור סוף מיעוט הלבנ' חזר ואמר ולילה אור בעדני מי שהאיר לישראל במצרים ועל הים הוא יאיר מלכותי (כיון שנתוספו בחדש הזה ב' ימים) ואני רואה בן בני תופסק המלכות כי יהיה דור הי"ז עכ"ד הרב המקובל מהרי"ו הנ"ל:
בו ידובר דרשות נחמדות בפרשת החד"ש אשר הוא חוק לב"י לקרוא פ' זו בתורה בשב"ת ר"ח ניסן או בשבת שלפני ר"ח ניסן אם יחול ר"ח באמצע השבוע:
במדרש החודש הזה לכם לקיים מה שנא' בי מלכים ימלוכו ע"כ והוא תמוה. ונראה לפרש ע"פ מה שמצאתי בשם הרב המקובל מהרי"ו בעל שם זלה"ה על מה שנמצא במדרש על פסוק אמרתי אך חושך ישופני וכו' הפ' הזה מדבר ביאשיהו המלך כשמצא הפסוק יולך ד' אותך ואת מלכך אמר שמא ח"ו חשך ישופני שתפסוק המלכו' ממני חזר ואמר ולילה אור בעדני מי שהאיר לישראל במצרים ועל הים שנא' ויאר את הלילה הוא יאיר מלכותי ואני רואה בן בני תופסק המלכות בימיו ע"כ. הנה המדרש הזה תמי' מאד ויש לדקדק בו טובא א' למה הי' סובר יאשי' שתופסק המלכות ממנו הלא היה צדיק גמור רוח אפינו וכו' ומי חשיד קוב"ה וכו'. ב' קשה מ"ש מי שהאיר לישראל במצרים ועל הים וכו' מה ענין זה לזה. ג' מ"ש ואני רואה בן בני תופסק וכו' מי הגיד לו זאת ואם היה צופה ברוה"ק א"כ בתחלה מאי קסבר. ד' למה כינה הפסק המלכות בחושך ואמר ע"ז הרב המקובל הנ"ל דאי' במדרש כירח יכון עולם שמלכות בית דוד נמשלים ללבנה מה לבנה נוספת עד ט"ו יום כך ממשלת ישראל מן אברהם עד שלמה ט"ו דורות ומה לבנה מט"ו ואילך מתחסר אורה כך מן רחבעם עד צדקי' ט"ו. וכיון שבא צדקי' נעשה חשך ואת עיני צדקי' עיור והקש' בעל יפ"ת. בשלמא לענין מעלה שפיר קאמר מאברהם עד שלמה ט"ו דורות לאפוקי מרחבעם עד צדקי' י"ז מלכים והגאון בעל ברכת שמואל מיישב הקושי' שישראל נדמו לחדש שבו יצאו ישראל ממצרים הג"ה ולי נראה שמלכות ב"ד הבא מיהודה נדמה לחודש ניסן להיות עפ"י סדר הדגלים הנה יהוד"ה הוא הראשון בענין החדש הראשון וידוע הענין יהודה בשבטי ישראל ראש וראשון כמו ניסן בזמן ראש וראשון: ואמרו החדש היה בו. ב' ימים יותר מפני שהלילה שבו יצאו ישראל ממצרים והלילה שהיה אצל הים היה מאירים כיום עי"ז יתירים בחדש הז"ה ב' ימים וא"כ לפ"ז שפיר היה סובר יאשי' שתופסק המלכות בימיו כיון שהוא היה דור ט"ו מרחבעם לזה אמר אך חשך ישופני רצ"ל שהי' סובר שח"ו בימיו יהי' החשך הגמור סוף מיעוט הלבנ' חזר ואמר ולילה אור בעדני מי שהאיר לישראל במצרים ועל הים הוא יאיר מלכותי (כיון שנתוספו בחדש הזה ב' ימים) ואני רואה בן בני תופסק המלכות כי יהיה דור הי"ז עכ"ד הרב המקובל מהרי"ו הנ"ל:
1
ב׳ולפ"ז יפורש דברי המדרש הנ"ל בטוב טעם החדש הזה לכם. הוקש' לו כפל הההי"ן הל"ל (חוד"ש הז"ה. או) החד"ש ז"ה וגם תיבת לכ"ם מיותר. זה שדרש לקיים מ"ש בי מלכים ימלוכ"ו ע"כ נכתב הז"ה בגי' י"ז שהחדש הזה יהי' בו החלק הב' י"ז ימים והוא לכ"ם לצרכיכם לאריכות המלכו' (גם לכם אתוון מלך) שלא תופסק המלכות בימי יאש"י' והנה הוספת הימים האלה לא היה הוספת ימים שלימים רק י"ב שעות הלילה נתהוו לימים אבל עיקר הוראת המלוכה הוא נמשך אחר י"ב שעות היום דכתיב במלך וכתב לו וכו' וקרא בו כל ימ"י חייו (ימ"י דוקא) למען יאריך ימי"ם (דייקא כי עיקר הלימוד הוא ביו"ם) ע"כ התורה אומרת ב"י מלכים ימלוכו שהמלכים נמני' רק לי"ב שעות היום להיות היום היא זמן הלימוד משא"כ הליל' לא איברי אלא לשינתא והנה על מה עשה י"י ככה שרמז חוסר המלוכה מדור אל דור בי"ז ימים בתיבת הז"ה כנ"ל הוא הוראה לעתיד וירא אלקים את האור כי טו"ב נגנז לצדיקים לע"ל כן במלוכה נגנז הטו"ב וב"ב כאשר יתגלה הטו"ב הגנוז אור שנברא מששת י"ב מה רב טוב"ך אשר צפנת ליראיך והנה האור הז"ה לא יהיה לו מיעוט לעולם כן לא תתמעט עוד המלוכה מזרע דוד בשום אופן זה מ"ש ועבדי דו"ד נשיא עליהם לעולם:
2
ג׳ובזה תבין מ"ש הנביא לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי י"י יהיה לך לאור עולם ותירגם יונתן לא יתבטל עוד מלכות"ך וכו' דקשה איך נרמז בזה מלוכה ולפי מ"ש ניחא לא יבא עוד שמשך דכיון שלא יהיה ביאת השמש א"כ תחויב המלוכה להיות ג"כ נגד הלילות כמו שהיה נגד הלילות של מצרי"ם והי"ם שהאירו כאור היום וג"כ ירחך לא יאסף לא תופסק כיון שאין כאן לילה בין והתבונן וכיון שאמר כי י"י יהיה לך לאור עולם היינו האור הנברא בבריא' עולם בששת י"ב בגושפנקא דחתים בי' שמיא וארעא ביום ראשון והוא מספר קטן של שם הוי' היינו שם אהו"ה מנין טו"ב הגנוז והוא אשר נתמלא הבית אור בלידת אדון הנביאים ותרא אותו כי טו"ב הזא וזהו המובן למשכיל על דבר והיה לך י"י לאור עולם הבן הדבר:
3