בני יששכר, ניסן ב׳:ב׳Bnei Yissaschar, Nisan 2:2
א׳פסיקתא (הובא בילקוט) החדש הזה לכ"ם מסור הוא לכ"ם אריב"ל משל למלך שהיה לו אורגולין (כלי שעות) והיה מביט בה והיה יודע איזה שעה ביום כיון שעמד בנו על פרקו מסר לו אורגולין שלו כך אמר הקב"ה עד עכשיו חשבונן של חדשים ושל שנים בידי מכאן ואילך הרי הם מסורים בידכם שנאמ' החדש הזה לכם עכ"ל מהראוי להבין מאי קשיא ליה דקא דריש כן. ע"כ דקשיא ליה מאי לכ"ם שהוא נדרש בכ"מ לכ"ם משלכם. או להנאתכם ע"כ דרש ליה גם בכאן מסור הוא לכ"ם אבל מהראוי להתבונן מהו הכוונה ובפרט אומרו עד עכשיו חשבונן של חדשים מסור בידי מכאן ואילך וכו' וכי כעת אין הכל מסור בידו ית"ש והרי מברכין ברוך מחדש חדשים אבל תשכיל ותדע דהשינויים ההווים בעולם הנה הם עפ"י חידוש מולדי הלבנה באיזה רגע מזמן שליטת הככבי לכת מתחדשת הלבנה עי"כ יהיה החדש קר או חם יבש או רטוב וזה היה הכל קוד' שנמסר קידוש החדש לישראל וכיון שנמסר קידו"ש החוד"ש לישראל הנה הגם שעפ"י חשבון המולד תתחייב החידוש שיהיה החדש קר או חם כפי הוראת המולד באותה הרגע אעפי"כ כיון שישראל אינן קובעין אז את החדש בזמן המולד רק כפי הנראה לב"ד להקדים או לאחר הנה יהיה הנהגת החד"ש כפי הזמן שקובעין ישראל כאלו נתהווה המול"ד באותו הזמן ונמצא נדרש החד"ש הז"ה לכ"ם מסור הוא לכ"ם והיינו לכ"ם משלכ"ם והבן והוא כמו שדרשו בירושלמי אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי על בת ג' שנים ויום א' וכו' כידוע. הבן:
1