בני יששכר, ניסן ג׳:י״בBnei Yissaschar, Nisan 3:12
א׳ואומר לך עוד טעם לקריאת שם השבת הזה שבת הגדול ע"פ מ"ש על הא דאמרו רבנן הכל מודים בשבת דבעינן לכם והוא דהנה ידוע דיעקב ועשו חלקו ביניהם העולמות והנה עשו הוא הגדול לתולדה שיצא תחלה לעוה"ז ונטל לחלקו העוה"ז. ויעקב הוא הקטן. מקטין א"ע בעוה"ז ונטל לחלקו עול' הבא. והקשו הראשוני'. א"כ האיך מצאנו ידינו ורגלינו ליהנות מן עוה"ז יותר מן פת חריבה וקיתון של מים (שהוא ההכרח לחיות) אבל יותר מן ההכרח. הרי הוא של עשו ואוה"ע (ואפי' הנאת אכילת מצוה. האיך נוכל הרי הוא מן הנאת עוה"ז. ותירץ הרב הגדול מהר"ש פרימ"י ז"ל. להיות דדרשו חז"ל. תנאי הותנה הקב"ה עם מ"ב אם מקבלין ישראל את התור' מוטב ואם לאו אחזיר אתכם לתהו ובוהו נמצא הכל הי' תלוי ועומ' עד יום קבלת התור' ע"כ כתי' במ"ב. ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי בה"א הכל הי' תלוי עד יום ששי בסיון של זמן קבלת התורה) נמצא בהגיע יום ההוא הי' כל העולם בסכנה גדול' כי אם לא היו ישראל מקבלין את התור' הי' חוזר כל העולם לתהו ובהו. והנה ישראל באומרם נעשה ונשמע הצילו את כל העולם וקיי"ל המציל מזוטו של ים ומשלולותו של נהר לעצמו הציל. א"כ הכל הוא של ישראל. עוה"ז ועוה"ב עכ"ד הרב הנ"ל. ובזה פירשנו הטע"ם. הא דאמרו רבנן. הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכ"ם. להורות על האמור שגם עולם הזה שלנו הוא. עמ"ש שם במקומו בדרושי חג השבועות ובזה פירשנו ג"כ. הכל מודים בשבת וכו'. דהנה כתב הרב עיר וקדיש בעל אור החיים זצלה"ה. בפסוק כי ששת ימים עשה י"י וכו'. ולא כתיב בשש"ת להורות. דהש"י לא ברא רק ששת ימים. וברא ג"כ אח"כ את יום השבת וע"י יום השב"ת נברא שוב ששת ימים. כי כן הטביע הש"י בקדושת יום השבת. שע"י שמירת קדושת היום יצאו שוב מכח אל הפועל ששת ימים ואלו יצוייר ח"ו באיזה זמן מן הזמנים שישאר העולם בלא שומר שבת. הי' העולם חוזר לתהו ובהו. נמצא בכל שבת אנחנו מצילין את כל העולם מן הסכנה א"כ גם עוה"ז לנו וכנ"ל. ע"כ הכל מודים בשבת דבעינן לכ"ם. להורו' על הנ"ל שגם עוה"ז חלק עשו הגדו"ל שלנו הוא. והנה בהגיע תור וזמן צאת ישראל ממצרים. הנה צוה הש"י במצוה ליקח טלה ולשוחטו. ולאוכלו צלי אש כדרך שהשרים אוכלין בהנאת עוה"ז. והנה הוא מותרות הנאת עוה"ז. והנה נפל לחלק עשו הגדול. ואיך יצוה הש"י בציוו ליהנו' מן חלק חבירו שהוא גזול בידינו. ע"כ צוה הש"י ליקח את הטלה ביום השב"ת שהי' אז בעשור לחדש להורות על האמור שמטעם שמירת שבת גם כל עוה"ז שלנו כי בכל שבת אנחנו מצילין את העולם מן הסכנ' וזה שנק' השבת ההוא שבת הגדו"ל. שנתוודע אזי שגם חלק עשו הגדו"ל לנו הוא ולבנינו ובזה יונח לך מה שלא נקבע לזכירת הנס תמיד ביום העשירי רק תמיד ביום השבת. הבן:
1