בני יששכר, ניסן ה׳:ט״וBnei Yissaschar, Nisan 5:15
א׳פיסקא ושאינו יודע לשאול את פתח לו שנאמר והגד' לבנך וכו' בעבור זה עשה י"י לי בצאתי וכו' והנה לכאורה יקשה הלא זה הוא בעצמו תשוב' להב"ן רשע עשה י"י לי ולא לו והנ' ראיתי בס' עי"ר דו"ד פירש את פתח לו אתה תפתח ותדבר עמו זה הפסוק בעבור זה עשה י"י ל"י וכו' והוא יענה אחריך כל מל' ומלה א"כ גם הוא יאמר בעבור זה עשה יי ל"י ואין כאן בית מיחוש ונ"ל דבזה יונח לנו תיבת לאמר והגדת לבנך ביום ההו' לאמר. רצ"ל שיאמר אחריך מלה במלה כנ"ל והנה לכאור' יקשה לפי"ז מה בצע אם נאמר עם התינוק שאינו יודע לשאול הפסוק הזה מלה במלה. אבל לדעתי ג"ז שייך לזכרון חסדי הש"י אשר פעל ועשה עמנו דהנה כתיב ויאנחו ב"י מן העבוד' ויזעקו לא נאמ' מה אמרו בזעקת' (וכענין שדקדקו רז"ל אצל מרדכי ויצעק צעקה גדולה וכו' מה אמר עיי"ש במס' מגלה) אבל זעק"ה הוא בלב שלא היו יכולין להוציא מבוקשיהם במו פיהם מחמת שהיתה השכינה כביכול אם הבנים (מלכות פה ותורה שבע"פ קרינן לה) בבחי' נאלמתי דומי' ולא היו יכולין להוציא מבוקשיהם בפיהם הג"ה עמ"ש בפסוק דברו על לב ירושלים ובמדרש בשלח דבר אל ב"י ויסעו יסיעו דבר מלבן עיי"ש ויונעם לך מדבש ונופת צופים: וישמע אלהים את נאקתם היינו שבירת הלב וירא אלקים את ב"י וידע אלקי' שרוצים להוציא בפיהם ולבקש מלפניו ית"ש אבל מתוקף הגלות אינם יכולי' וצירף הקב"ה זעקת ואנחת הלב כאלו התפללו בפה וזה הוא הנרצה לזכרון החסד הגדול הזה הנה כן נצטוינו לעשות לזכרון הבן שאינו יודע לשאול הנה רואה שינויים וקשה לו הדבר בלב אבל עדיין אין לו התבוננות לחתוך שאלתו בפיו ובשפתיו הנה נצטוינו להוצי' מחשבתו ולצרפו באותיו' ולומר עמו בעבור זה (רצ"ל בעבור מעשה כזאת שגם אנחנו לא היינו יודעים לשאול רק הי' לנו הדבר בלב) עשה י"י לי בצאתי ממצרים (צירף הש"י מחשבתינו כאלו היה דיבור מעשיי בפה וקיבל הש"י תפלתינו) הבן:
1