בני יששכר, ניסן ה׳:י״זBnei Yissaschar, Nisan 5:17
א׳פיסקא ר"ג אומר כל שלא אמר ג' דברי' אלו בפסח לא יצא י"ח ואלו הן פסח מצה ומרור הרב הגדול חיד"א זלה"ה פי' פסח לשון דילוג שדילג את הקץ והוא מן ב' טעמים. טעם א' לפי שהשכינה היתה עמהם וכביכול וכו' ולזה מורה מצ"ה שהשכינ' נקראת מצ"ה (והיא בגי' קל"ה דעתן קלות וכשמתחבר עמה הו' נעשה מצוה) טעם ב' קושי השעבוד השלים וזה מורה מרור וימררו וכו' קושי השעבוד עכ"ד ולדעתי זהו שי"ל לא יצא ידי חובתו היינו ידי חובת השעבוד במצרים והוא בחיוב בתורה לומר דכתיב כי בחפזון יצאת מאמ"צ למען תזכור וכו' וזכיר"ה בפ"ה הרי שצריך לזכור בפה ענין החפזון ומה טעמו והנה החפזון עם הטעמים נרמז בפסח מצה מרור כנ"ל וז"ש ר"ג כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא י"ח והבן: הג"ה עמש"ל בדרוש בענין הכריכה דיש פלוגתא בין הרמב"ם להראב"ד לדעת הרמב"ם א"צ לכרוך ביחד רק המצה ומרור הן המה המורי' על הטעמי' של הדילוג. והדילוג בעצמו הנה שמו מורה עליו פסיח"ה ודילוג. ולשיטת הראב"ד הלא מצה ומרור המה מורים על טעמים לפסיח"ה צריך לכורכם ביחד פסח מצה ומרור:
1