בני יששכר, ניסן ה׳:י״חBnei Yissaschar, Nisan 5:18

א׳ואענה חלקי בדברי ר"ג. רג"א כל שלא אמר ג' דברי' אלו בפסח לא יצא י"ח הנה התמי' מימי קדם למה לא יצא י"ח אם לא אמרן בפה והיכא רמיזא ונראה לפרש דהנה קיי"ל בכ"מ אין קטיגור נעשה סניגור ע"כ אין משמשין בבגדי זהב בבית קה"ק ואין תוקעין בשופר של עגל והנה בכאן דרשו חז"ל משכו וקחו לכם צאן. משכו ידיכם מע"ז שהיו משוקעי' גם הם בע"ז של מצרים. וקחו לכם למצוה צאן לעבוד' הש"י ותהי זאת כפרתכ'. וראיתי את הדם ופסחתי וכו' והנה קשה הלא הצאן הי' ע"ז של מצרים והם עבדו את הצאן. וא"כ איך תהי' זאת למצוה ולכפרה והלא אין קטיגור נ"ס. ונראה לתרץ עפ"י מ"ש בגמ' ותהא אשה מתגרשת בכסף (דמקשינין יציאה להוי') ומשני סברא אין סניגור נעש' קטיגור. ומקשינן א"כ שטר נמי. ומתרץ מילי דהאי שטרא לחוד ומילי וכו' א"כ בזה יש לתרץ גם בכאן דאמרה תורה ואמרת' זבח פסח הוא לי"י וכו' ובאמיר' תליא מילת' הנה מילין דהאי לחוד ומילין וכו' הנה לפי"ז זהו הדבר המבואר בתור'. והנה בא ר"ג וחידש לנו כי לא בפסח בלבד הדברים אמורים רק גם במצה ומרור צריכי' לאמרם בפ"ה מטעם הנ"ל דהנה כתיב במצה ויאפו את הבצק וכו' עגות מצו' וכו' כי גורשו ממצרי' ולא יכלו להתמהמ' וכו' הנה מה שלא יכלו להתמהמ' ידוע הוא על שהיו משוקעי' כבר במ"ט ש"ט. הנה זכר המצה הנה הוא ג"כ כמזכיר עון הגם שהוא כעת למצוה ולכפרה אין קטיגור נ"ס. אבל הוא ג"כ לזכות וגם צד"ה לא עשו להם זה הוא מה שזוכר הש"י לישראל כה אמר י"י זכרתי לך חסד נעוריך וכו' לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. נמצא בדברי בפה הטעם מילי מילי קתני ולא מיקרי קטיגור נ"ס כי מילי דהאי לחוד וכו' וכן במרו"ר וימררו את חייה' בחומר ובלבני'. ידוע מכתבי מרן האריז"ל שהיו נשמות גדולות מן דור הפלגה שהמרו אמרי אל והכעיסוהו בחומר ובלבנים ע"כ זאת היתה לאבותינו במצרים לתקן עונם בשעבוד חומר ולבני' שממררין חיי האדם אבל אלו שהמרו בדור הפלג' לא היו אז אבותינו. והיו נקראים אבותינו כשנתנטעו הנשמות בזרעו של יעקב והמה תקנו כל הנשמות הללו. ולפי"ז תבין דגם על מרור יקשה דהנה הוא רומז על שעבוד חומר ולבנים שממררין וכו' הנה הוא כמזכיר עון של חומר ולבנים של דור הפלג' ואין קטיגור נ"ס אבל התירוץ הוא אנו עושין זכר לאבותינו ודור הפלג' לא היו אבותינו. ואבותינו במצרי' המה השתדלו בעבודתם לתקן וא"כ גם בזה מילי מילי קתני וז"ש ר"ג כל שלא אמר ג' דברי' אלו בפסח לא יצא ידי חובת"ו דהן המה כולם מזכירים חוב"ה ואין קטיגור נ"ס. אבל כיון שאומרן בפה טעם עשייתן הנה מילין דחוב"ה לחוד ומילין דזכות לחוד ולא שייך בזה אין קטיגור נ"ס ויצא האד' מידי חוב"ה ויעמדו לו המצות לזכות ולמליצי יושר. אמן: