בני יששכר, ניסן ז׳:א׳Bnei Yissaschar, Nisan 7:1
א׳פיסחא והלולא בחג הפסח
בו ידובר עניני הקרבת קרבן פסח ואכילתו והם ב' מצות עשה ממנין תרי"ג ויתבארו אי"ה כמה טעמי' למצות הללו כיד י"י הטובה עלינו ואגב יצורפו למאמר ביאור כמה פסוקים בפרשיות התורה ונק' שם המאמר פיסחא והלולא:
בפסוק כה אמר י"י כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים ומת כל בכור וכו' מהראוי להתבונן אמר ית"ש אני יוצ"א ולהלן הוא אומר ועברת"י באמ"צ וכו' וכן ועב"ר י"י לנגוף וכו' (עמש"ל בדרושים) וגם אמר בכאן ומ"ת כל בכור משמע ממילא ולהלן הוא אומר והכיתי כל בכור וגם מהראוי להבין אומרו להלן ועבר ד' לנגוף וכו' ובסיפור המעשה נאמר וי"י הכה וכו' וקיי"ל בכ"מ שנאמר וי"י הוא וב"ד כנודע. ולהבין כ"ז נקדים מ"ש מר"ן בפע"ח וז"ל והיתה היציאה בחצי הליל' ולא ביום משום דבימי הגלות הם בסוד ג' כלילין בג' כמש"ל ואז הנקבה בסוד פסיעה לבר סוף הו' (שבה"א הראשונה) למטה ובעת הלידה היא יוצאת תחילה שהיא מדת ליל"ה והיא גבורות. לכן יצתה היא ועשת' בהם שפטים ואח"כ נשלמה לידת הזכר וזהו הי"ום אתם יוצאים בחינת הזכר והוצרך שם ד"ם פס"ח ודם מילה עכ"ל. ומעתה תתבונן כה אמר הוי' ודכורא) כחצות הלילה אנ"י (נוקבא נקרא אנ"י כנודע) יוצא (תחלה) בתוך מצרים ( והנה המדבר השם הו"י' ב"ה על כן לא אמר והכיתי כל בכור כי הדין והנקמה בלילה היה מיציא"ת אנ"י לזה אמר) ומת כל בכור באמ"צ לא ייחס הענין לשם הו"י' כי מדבר בהיציאה והיציא' היתה אז בבחינת אנ"י וג"כ לא ייחס אליה ההכאה כי הכל בכח עליון וסיהרא לית לה מגרמא כלום ע"כ אמר ומ"ת סתם ואח"כ ביאר הענין ועברת"י באמ"צ בלילה הזה היינו העבר"ה התעוררו' לצאת. ועי"ז ההעבר' יצאה הנוק' תחילה וכיון שהשם הוי' ב"ה מדבר בעדו אמר והכיתי וכו' כי אליו יתייחס (הגם שהנוק' עשתה המשפטים והנקמות) כי באתר דדכורא לית שבחא אלא לדכורא. וכן ועבר י"י לנגוף וכו' הנה תבין היציאה מתייחסת לנוק' וההעברה לדכורא. ועי"ז היתה ההכא' ע"כ בסיפור המעש' נאמ' וי"י (הוא וב"ד) הכה כל בכור וכו' הבן הדבר והשם הטוב יכפר בעדינו:
בו ידובר עניני הקרבת קרבן פסח ואכילתו והם ב' מצות עשה ממנין תרי"ג ויתבארו אי"ה כמה טעמי' למצות הללו כיד י"י הטובה עלינו ואגב יצורפו למאמר ביאור כמה פסוקים בפרשיות התורה ונק' שם המאמר פיסחא והלולא:
בפסוק כה אמר י"י כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים ומת כל בכור וכו' מהראוי להתבונן אמר ית"ש אני יוצ"א ולהלן הוא אומר ועברת"י באמ"צ וכו' וכן ועב"ר י"י לנגוף וכו' (עמש"ל בדרושים) וגם אמר בכאן ומ"ת כל בכור משמע ממילא ולהלן הוא אומר והכיתי כל בכור וגם מהראוי להבין אומרו להלן ועבר ד' לנגוף וכו' ובסיפור המעשה נאמר וי"י הכה וכו' וקיי"ל בכ"מ שנאמר וי"י הוא וב"ד כנודע. ולהבין כ"ז נקדים מ"ש מר"ן בפע"ח וז"ל והיתה היציאה בחצי הליל' ולא ביום משום דבימי הגלות הם בסוד ג' כלילין בג' כמש"ל ואז הנקבה בסוד פסיעה לבר סוף הו' (שבה"א הראשונה) למטה ובעת הלידה היא יוצאת תחילה שהיא מדת ליל"ה והיא גבורות. לכן יצתה היא ועשת' בהם שפטים ואח"כ נשלמה לידת הזכר וזהו הי"ום אתם יוצאים בחינת הזכר והוצרך שם ד"ם פס"ח ודם מילה עכ"ל. ומעתה תתבונן כה אמר הוי' ודכורא) כחצות הלילה אנ"י (נוקבא נקרא אנ"י כנודע) יוצא (תחלה) בתוך מצרים ( והנה המדבר השם הו"י' ב"ה על כן לא אמר והכיתי כל בכור כי הדין והנקמה בלילה היה מיציא"ת אנ"י לזה אמר) ומת כל בכור באמ"צ לא ייחס הענין לשם הו"י' כי מדבר בהיציאה והיציא' היתה אז בבחינת אנ"י וג"כ לא ייחס אליה ההכאה כי הכל בכח עליון וסיהרא לית לה מגרמא כלום ע"כ אמר ומ"ת סתם ואח"כ ביאר הענין ועברת"י באמ"צ בלילה הזה היינו העבר"ה התעוררו' לצאת. ועי"ז ההעבר' יצאה הנוק' תחילה וכיון שהשם הוי' ב"ה מדבר בעדו אמר והכיתי וכו' כי אליו יתייחס (הגם שהנוק' עשתה המשפטים והנקמות) כי באתר דדכורא לית שבחא אלא לדכורא. וכן ועבר י"י לנגוף וכו' הנה תבין היציאה מתייחסת לנוק' וההעברה לדכורא. ועי"ז היתה ההכא' ע"כ בסיפור המעש' נאמ' וי"י (הוא וב"ד) הכה כל בכור וכו' הבן הדבר והשם הטוב יכפר בעדינו:
1
ב׳עפ"י הדברים האלה יתבאר לך לשון התנא בהגד"ה פס"ח שהיו אבותינו אוכלין בזמן שביהמ"ק היה קיים על שום מה על שם שפסח המקו"ם ב"ה וכו'. מהראוי להתבונן למה כינה בכאן להשם ית' בשם מקו"ם אבל תתבונן בהתחל' הסיפור מתחיל התנא בשבחיו ית"ש ברוך המקו"ם ברוך הו"א היינו מלכו"ת נו"ק נק' מקום והיא בגי' השם הנכבד בחשבון כפולת אותיותיו היינו פעמים י' ה' פעמים ה' ו' פעמים ו' ה' פעמים ה' ס"ה חשבון מקו"ם וכל חושבנא בסיהרא הוא (ע"כ יאמרו המושלי"ם שהם בבחינת מלכו"ת) באו חשבו"ן. הו"א מרמז לדכורא כידוע ע"כ התחיל בשבחיו ברוך המקו"ם (כי נוק' יצאה תחילה ועבידת נוקמין) ואח"כ ברוך הו"א דכור' יומ' אפיק לון בריש גלי. ע"כ בכאן שמדב' בטעם קרב"ן פס"ח ע"ש הפסיח"ה בליל"ה. שזה היה במד' ליל"ה דעבידת נוקמין אמר ע"ש שפסח המקו' ב"ה וכו' נ"ל:
2