בני יששכר, ניסן ז׳:ב׳Bnei Yissaschar, Nisan 7:2
א׳בפסוק ושמרתם את הדבר הזה לח"ק לך ולבני"ך ע"ד עולם והיה כי תבואו אל הארץ וכו' ושמרתם את העבודה הזאת הנה מהראוי לכל משכיל להתבונן הג"ה כבר דברנו מזה בדרושים אבל אין מדרש בלא חידוש וגם בכדי נדרוש הדברים במקומן בסיפור י"מ בלילה הזה: א' מהו הכוונ' ושמרתם וכו' לחק לך אם הכוונ' על חוקת הפסח לעשות קרב"ן פסח הנ' אח"כ נאמר והי' כי תבואו אל הארץ וכו' ושמרתם את העבודה הזאת ב' אומרו לח"ק לך ולבניך ע"ד עול"ם משמע בלי הפסק ובעוה"ר נפסקה זאת העבוד' זה כמה מאות שנים. ג' הרי הפסוק בעצמו צווח והיה כי תבואו אל האר"ץ דייקא. ונ"ל עפ"י מה דקי"ל להלכה (והוא מגמ' יבמות ואיפסק להלכ' בטוש"ע רס"ז) הלוקח עבד מן הגוי אין הגוף קנוי' לו עד שיטבילנו לשם עבדות לפיכך אם קדם וטבל לשם ב"ח הרי הוא ב"ח לפיכך צריך להטיל עליו שום עבודה בעודו במים שיהא נראה כעבד שלא יקדים ויאמר אני טובל לשם ב"ח. והנ' כן עשה עמנו היוצר כל הוא אלקינו (כי הוא ית"ש מקיים מצות התור') כאמור כי לי ב"י עבדי"ם עבדי הם אשר הוצאתי אותם מאמ"צ הכוונה בליל החירות והפדי' פדה אותנו מבית עבדי"ם ופדה אותנו לשם עבדות להיות לו לעבדי' ע"כ אמר לאבותינו במצרים משכו וקח"ו לכם צאן וכו' ושחטו הפסח ולקחתם וכו' ועבר י"י לנגוף וכו' הנה בעת היציאה והפדות הוטל עליה' עבדות לשיהי' כל ימי עול' הם ובניה' ע"ע עבדים לו ית"ש ולא יוכלו לפטור עצמם באומרם ח"ו כוונתינו היתה לשם חירות דכיון שבשעת היציאה הוטל עליה' עבדותו וכן נצטוו ואתם לא תצאו איש וכו' עד בקר גאולה מעלייתא מצפרא הבן הדבר וז"ש ושמרתם את וכו' לחק לך ולבניך עד עול' היינו הדבר הזה השמירה לכל חוקת התור' לנו ולבנינו עד עולם כי עי"ז נעשינו עבדים לו ית"ש אנו ובנינו ע"ע לשמור מצותיו וחקיו ומשפטיו כיון שהוטל עלינו עבדות בשע' היציאה לחירות:
1
ב׳ועפי"ז תתבונן טוב טעם כפשוטו על חומר אלו הב' מצות עשה פסח ומילה שיש בהם כרת להיות אלו הב' מצות היו במצרים בליל"ה הז"ה (כאמור ואומר לך בדמי"ך חי"י בדמי"ך חי"י דם פסח ודם מילה) יעי"ז נתחייבנו בכל המצות. כיון שהועמס עלינו עול עבדותו ית"ש בשעת היציאה הג"ה השלש פעמים בשנה שמחוייבים ישראל להתראות פנים בעזרה כאמור יראה כל זכורך אל פני האדון י"י נק' בתורה רג"ל בגי' פסח מילה שע"י אלו המלות כביכול הוא ית"ש אדון לנו ואנחנו עבדיו מוכנים לשרתו אנו ובנינו עד עולם: והנה המבטל מצות הללו זה יורה כאילו אינו חפץ בכל המצות ולא הוטב בעיניו אשר קבלו אבותינו העבדות במצרים ע"כ יש כריתו' בב' מצו' עשה הללו. ובזה תתבונן. אבותינו במצרים. ואנחנו בניהם אחריהם. אומרים אז בהקרבת הפסח ובאכילתו הללויה הללו עבדי י"י ופירשו חז"ל הללו עבדי י"י ולא עבדי פרעה היינו תיכף בצאת ישראל ממצרים מבית עבדים ח"ו לא לבם הלך לצאת חפשים ג"כ מעבודתו ית"ש רק קיימו וקיבלו עליהם ועל זרעם להיות עבדי י"י ע"כ תיכף בשעת היציאה העמיסו ע"ע מצותיו ית"ש וכמבואר לעיל הבן. וכן לעתיד ב"ב השיר יהיה לכם כליל התקדש חג היינו מהליל התקדש חג במצרים. הנה אז שררו ב"י הללו עבדי י"י (ולא עבדי פרעה וכנ"ל. כמו כן יושר השיר הזה ב"ב הללו עבדי י"י (ולא עבדי האומות ויגאלינו ב"ב גאולת עולם להיות לו לעבדים שומרי מצותיו ב"ה ב"ב אמן:
2