בני יששכר, ראש חודש ב׳:ג׳Bnei Yissaschar, Rosh Chodesh 2:3
א׳ויתפרש עוד עפ"י מ"ש הרב הקדוש הרמ"ע ז"ל במ"ע שלעתיד לבא ב"ב נצטרך להקריב כל הקרבנות שחסרנו כל ימי גלותינו דהיינו כשיגיע ר"ח ניסן נצטרך להקריב כל קרבנו' המוספין של כל ר"ח של ניסן של כל ימי הגלות וכן בשבתות למשל בהגיע שבת פ' נשא נצטרך להקריב כל הקרבנו' המוספין של כל ימי הגלות של שבתו' האלו עיי"ש ובזה פירשנו בטוב טעם מה שאנו אומרים במוספין ואת מוסף יום השבת הזה נעשה ונקריב וכו' ואת מוסף יום ר"ח הזה נעשה וכו' הנה תיבת הזה אינו מובן ולפי דברי הקדוש הנ"ל ידוקדק היטב שבאמת נעשה ונקריב מוסף השבת הזה ור"ח הזה והוא נכון בעז"ה. והנה ענין הקרבנות הוא לקרב כל המדריגות דצח"מ אל הקדוש' הנה הקרבן הח"י והעצים צומח והמלח דומם והאדם המקריבם בכחו אל הש"י הנה כל הנפשות של דומם צומח ח"י מדבר כולם מתקרבים ומשתחוים לקדושתו ית"ש וזהו תענוגיו ושעשועיו ית"ש וזה נק' קרבן להו"י' שמקרב כל הד' מדריגות נפשות אל ד' אותיות השם הנכבד וזהו וה"י' מד"י חדש בחדשו דייקא כנ"ל דהיינו כל חדש בחדשו נצטרך להקריב בעד כל החדשים של כל זמן הגלות וכן מדי שבת בשבתו דייקא. יבא כל בשר להשתחות לפני היינו קירוב כל המדריגות אל הקדושה. בשר היא הקרבן כל מרבה גם הדומם והצומח המצורפים בקרבנות עם הבשר החי:
1
