בני יששכר, ראש חודש ב׳:ה׳Bnei Yissaschar, Rosh Chodesh 2:5
א׳ואפרש לך עוד עפ"י דרשות חז"ל דרשו במס' סוטה אין תפילתו של אדם נשמעת אא"כ משים עצמו כבש"ר שנאמ' והי' מדי חדש בחדשו וכו' יבא כל בשר וכו' וכתב המהרש"א ז"ל דדייק מדלא כתיב כל אדם והקשה הלא גם במבול כ' קץ כל בשר לשחת כל בשר ותירץ דהתם לרבות בהמות וחיות ועופות משא"כ כאן א"א לרבות בהמות וחיות דאין דרכם להשתחוו' ולכאורה הוא דחוק דהרי כתיב בהו אפי' הילול ושבח הללו את ד' מן הארץ וכו' החי' וכל בהמה רמש וצפור כנף וכו'. א"כ נוכל שפיר לפרש כל בשר על כל הבע"ח ותו קשה לי גם במבול לכתוב כל ח"י וכענין שאמר אחר המבול ולא אוסיף עוד להכות את כל חי וכו' ונ"ל ע"פ מ"ש האריז"ל עצם נק' דינא קשי"א בשר נק' רפי"א ואדה"ר כשראה את חוה אמר זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי (נוק' הוא בחי' דין) כי חוה הראשונה היתה בחי' דינא קשי"א עצם ולא היתה יכולה להתברר עדיין וחוה שני' דינא רפיא סוד בשר היא נתבררה וביעקב שופרי' דאדם נתבררו שניהם לאה דינא קשיא רחל דינא רפיא (ז"ש האדם). זאת הפעם עצם מעצמי (בפ"ע) ובשר מבשרי (בפ"ע) משא"כ בפעם שנית ביעקב יוכללו שניהם בקדש ז"ש לבן אל יעקב אך עצמי ובשר אתה רצ"ל באת הנה ליקח עצם בשר כ"ז מיסודו של האריז"ל (והנה קשיא רפי"א בגי' שבת וכן עצם בשר) ע"כ כשחל ר"ה בשבת א"צ לשופר ולהמתיק הדינים כי עיצומו של יום השבת ממתיק. ויעקב כשאמר ללבן אעבדך שבע שנים ברחל וכו' ויהיו בעיניו כימים אחדים ופירשו רז"ל הן הן ימים אחדים שאמרה לו אמו וישבת עמו ימים אחדים ופירש הרב בעל מצ"ד ימים היינו שנה כענין ימים תהי' גאולתו אחדים היינו שבתות שאין להם בן זוג כמשארז"ל והנה אמרה לו שישב שם שנה שלמה של שבתות וזה א"א כ"א בז' שנים ולפי דברינו הנ"ל הנה צותה לו להיות שנה של שבתות להמתיק דינא קשי"א ורפי"א עצם בשר בגימ' שבת ה"ס תרין נוקבין קדישין לאה רחל והנה כתב מרן האריז"ל בענין ב' ימים דר"ה יום א' בחי' לא"ה דינא קשי"א (עצם) יום ב' דינא רפיא בחי' רחל (בשר) ואת אשר יאהב ד' ידין אותו ביום ב' דינא רפיא ומתמתקין הדינים ברחמים וחסדים (נ"ל שהוא יסוד ויאהב יעקב את רחל והמ"י) ומעתה בין תבין את אשר לפניך הנה התפלה הוא ג"כ להמתיק הדינים ע"י החסדי' דדכורא ע"י היחודים שבתפלה ע"כ תפלה הוא לשון חיבו' מלשון נפתולי אלהים נפתלתי וז"ש חז"ל אין תפלתו של אדם נשמעת אא"כ משים את עצמו כבשר לעשותו דינא רפי"א ואז תהי' תפלתו נשמעת (כמשל מסוד ויאהב יעקב את רחל להמתיק דיני' בחסדים) והראי' הוא מדכתיב והי' מדי חדש וכו' ומדי שבת וכו' שאז יש התעוררות החסדים כתיב וכו' כל בשר דייקא ממילא במבול יש ג"כ לרמז קץ כל בשר בא לפני היינו קץ וסוף להדינים של דינא רפיא כי עונותיה' גרמו שנידונו בדינא קשי' ועמ"ש במאמרי השבתות:
1
