בני יששכר, שבתות י׳:א׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 10:1
א׳בו ידובר מענין כבוד ועונג שבת:
בגמ' אמרו על שמאי הזקן שכל ימיו הי' אוכל לכבוד שבת כיצד מצא בהמה נאה אומר זו לשב"ת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השני' ואוכל את הראשונה אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו שכל מעשיו לש"ם שמי"ם שנאמ"ר ברוך ד' יום יום וכו' עכ"ל. והנה אינו מובן מהו הנרצה מ"ש על הלל שע"כ לא עשה כשמאי מפני שכל מעשיו לש"ש וכי מעשה שמאי לא היו ח"ו לש"ש הרי לכבוד שב"ת עשה שציונו הש"י לכבדו וגם הראי' מהפסוק ברוך ד' יום יום אינו מובן ויתפרש לנו ע"פ דברי הגמ' בזבחים דף צ"א איבעיא להו תדיר ומקודש איזה מהן קודם וכו' ת"ש ד"א ברכת היין תדירה. וברכת היום אינה תדירא ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם (אע"ג דברכת היום מקודש ומשיבין בגמ') אטו שבת לברכת היום אהנאי לברכת היין לא אהנאי וכו' עיי"ש הרי מוכח דשגבה מעלת הברכה שמברך האדם בשב"ת יותר ממה שמברך בימות החול הגם שהברכה חדא היא בשבת כמו בחול:
בגמ' אמרו על שמאי הזקן שכל ימיו הי' אוכל לכבוד שבת כיצד מצא בהמה נאה אומר זו לשב"ת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השני' ואוכל את הראשונה אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו שכל מעשיו לש"ם שמי"ם שנאמ"ר ברוך ד' יום יום וכו' עכ"ל. והנה אינו מובן מהו הנרצה מ"ש על הלל שע"כ לא עשה כשמאי מפני שכל מעשיו לש"ש וכי מעשה שמאי לא היו ח"ו לש"ש הרי לכבוד שב"ת עשה שציונו הש"י לכבדו וגם הראי' מהפסוק ברוך ד' יום יום אינו מובן ויתפרש לנו ע"פ דברי הגמ' בזבחים דף צ"א איבעיא להו תדיר ומקודש איזה מהן קודם וכו' ת"ש ד"א ברכת היין תדירה. וברכת היום אינה תדירא ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם (אע"ג דברכת היום מקודש ומשיבין בגמ') אטו שבת לברכת היום אהנאי לברכת היין לא אהנאי וכו' עיי"ש הרי מוכח דשגבה מעלת הברכה שמברך האדם בשב"ת יותר ממה שמברך בימות החול הגם שהברכה חדא היא בשבת כמו בחול:
1
ב׳והנה שמאי שכל ימיו הי' אוכל לכבוד שב"ת דהנה הי' אוכל את הראשונה בחול למען תשאר הטובה והמובחרת לשב"ת א"כ סיבת אכילתו בחול הי' לכבוד שב"ת א"כ שגבה מעלת ברכותי"ו גם בחול והי' מעין קדושת שב"ת אבל הלל מדה אחרת היתה בו שכל מעשיו הי' לש"ש כבר ידוע לך ש"ם שמי"ם כמ"ש כ"פ (ש"ם הוא מדת המלכו"ת כמד"א ויעש דוד ש"ם. שתיקן מדת המלכו"ת. שמי"ם הוא מדת תפאר"ת ישרא"ל עיין במע"מ שע"כ ק' פעמים שמי"ם בתור"ה. ק' פעמים ש"ם בתפילין) והנה האכיל' ושתי' של איש ישראלי הוא לצורך בירור הנה"ק שיש בתוך המאכל ההיא וכשמבררו אל הקודש הוא לצורך הייחוד והבירור הוא ע"י הברכה כנודע והנה ר' יהודא ס"ל בגמ' ברוך ד' יום יום. בכל יום ויום תן לו מעין ברכותי"ו והנה זה הי' מדת הלל מה שהזמין לו הש"י בזה היום למאכלו על כרחך זה הדבר המצטרך לברכ"ת היום לגרום הייחוד היום חוץ ערב שב"ת שהתורה צותה בפירוש ההכנה לשבת וקצרתי ועוד נדבר אי"ה בזה:
2