בני יששכר, שבתות י׳:ב׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 10:2
א׳מכילתא ראו כי הו"י' נתן לכם השב"ת הוזהרו כי הוי' נותנה לכם שתשמרו אותה ע"כ ואינו מובן: והנראה לפרש ע"פ מ"ש במדרש אשר גם בהיותם במצרים ביקש משה מפרעה שיתן לישראל יום מנוח שיתענגו בו ויניח להם מעבודתם וצוה לו פרעה שיברור איזה יום שירצה ובירר להם ליום מנו"ח וענ"ג את יום השב"ת וכשיצאו ישראל ממצרים וצוה אותם הקב"ה על מנוחת ועונ"ג יום השב"ת שמח משה במתנת חלקו (עמש"ל) וא"כ לפי"ז כבר היו מלומדים לנוח ולהתענ"ג ביום זה רק לא הי' להם הדבר בהכרח עד היום הזה כי הנה פרעה עשה דבר הזה לבקשות משה דבר הזה לטובתם ובאם הי' אחד רוצה לעשות מלאכה ושלא להתענ"ג בודאי לא הי' מוחה בידו והנה הן היום שיצאו מן העם ללקוט סברו בסברתם ג"כ שבאת הציוו בשבית' וענ"ג המנוח"ה לטובתם לנוח ולהתענ"ג יום אחד בשבוע ולא יפסידו את גופותיהם וכמו שחשבו הפלסופים טעם לשביתה וענ"ג וא"כ כשירצה אחד מהם לעשות מלאכה ושלא להתענ"ג ויאמר אי אפשי בטובה זו אין עליו אשם וז"ש להם הקב"ה כעת ראו כי ד' נתן לכם את השב"ת שביתתכם וענ"ג שלכם כעת הוא אינו כמקדם והן היום ד' נותנה לכם ובהכרח הוא שתשמרו אותה ואין הברירה בידכם:
1