בני יששכר, שבתות י׳:ג׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 10:3
א׳שם על כן הוא נותן לכם וגו' זה הוא שהיה ע"כ. ואינו מובן ע"כ נראה דבא לפרש תיבת הוא דמיותר והנראה דהנה כתיב במ"ב ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו וכו' הנה כפי הנראה נגזרה השבית' והענ"ג עוד מימות עול' במ"ב והנה נאמר בבני נ"ח וירח הו"י' וכו' ויאמר הוי' וכו' לא ישבת"ו ודרשו מכאן דבן נח ששבת חייב מית' וא"כ סתרי אהדדי והנה היה יכולין לסבור דהשביתה נצטווה מאת השם אלקי' אשר נאמר במ"ב. ויברך אלקים. ובנח ובניו נתחדש הלכה מן שם הוי' ויאמר הוי' וכו' לא ישבותו והנה ישרא"ל בצאתם ממצרים אמרו להם בכל פעם וידעתם כי אני הו"י' א"כ ידעו שהנהגם מן שם הנכבד הו"י' ב"ה יש סברא לפי"ז שלא ישבותו ע"כ אמר הש"י שאינו כן ראו כי הו"י נתן לכם השב"ת והא ראי' ע"כ הוא נותן לכם ביום הששי לחם יומים והמן יורד ניסוי למעלה מן הטב"ע (בגי' אלקי"ם) מן שם הנכבד הוי' ב"ה ע"כ אמר הל"א היינו השם הו"י' ב"ה נותן לכם וכו' ע"כ אמרה המכילתא זהו שהיה רצ"ל זה הוא שצוה לב"נ לא ישבותו הוא שמצו' לכם דוקא השבית' וענ"ג וזה שיש לפרש בדברות אחרונות שמור את יום השב"ת לקדשו כאשר צוך בהוי' וצוך באלקים וזה שכתב גם כן ויום השביעי שב"ת להו"י אלקי"ך וזה שאנחנו אומרים בתפילת שמ"ע ולא נתתו הו"י' אלקינו לגויי הארצות וכו' הבן:
1
