בני יששכר, שבתות י׳:ד׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 10:4
א׳גמ' כל ימי עני רעים ומקשו והא איכא שבתות ויו"ט וכו' לכאורה אינו מובן מאי קושיא וכי אין עני בעולם שלא יהי' לו לצרכי ענ"ג שב"ת ויו"ט וכבר אמרו עשה שבתך חול ואל וכו' ונראה לפרש ע"פ מ"ש בס' אבו"ת העולם כל ימי עני רעים הכוונה על העני בדעת דאתמר משמיה דהאריז"ל טעם למה נאסר הבשר לאדם עד אחר המבול הותר הבשר לב"נ דמקודם לכן לא היו נשמות בני אדם מגולגלים בבע"ח לא הוצרכו לאכול הבע"ח אך כאשר חטאו הדורות ונתחייבו להתגלגל בבע"ח אזי הותר להם לאכול הבע"ח שע"י אכילת בני אדם לש"ש ע"פ התורה את הבע"ח שמגולגל בו איזה נשמה הוא מעלה את הנשמה ההוא ומתקנה. ממילא זה הוא רק לעשיר בדעת שהוא אוכל לש"ש וילך בכח האכילה ההוא לתור' ולעבוד' משא"כ מי שאוכל למלאות תאוותו ולענג את גופו. ע"כ חז"ל גזרו אומר עם הארץ אסור לאכול בשר ולפ"ז הוא הפירוש כל ימי עני רעים. היינו עני בדעת כי לאיש כזה אסור לאכול בשר עכ"ד הרב הנ"ל ולפי"ז יונח דברי המקשה הנ"ל בגמ' והאיכא שבתות ויו"ט דהוא מצוה מ"ה לענ"ג את השב"ת אפי' אינו אוכל בשכליית רבים רק מקיים כפשוטו מצות ענ"ג. למצוה יחשב. וכיון שהיא מצוה יפעול פעולה בנסתרות כמו בכל המצוות:
1
