בני יששכר, שבתות ב׳:ב׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 2:2
א׳כבר כתבתי לך לעיל. ענין שביתה עם התוס' כפי דברי מרן האר"י ז"ל הם ל"א שעות. הנה יש להם רמז בתורה מצות זכור את יום השבת הוא מצוה הל"א בתורה. אבאר לך ביותר דהנה בדברות הראשונות נאמר. זכור את יום השבת וכו' הוא מצוה הל"א. ובדברות האחרונות נאמר שמור את יום השבת וכו' כאשר צוך ה' אלקיך. יש לפרש כ"ף כאשר מורה על המקום. רצ"ל שמרהו כפי המנין של המקום אשר צוך ה' אלהיך שהיא מצוה הל"א. והיינו שמור וכו' כאשר צוך וכו' שמרהו כשיעור המקום אשר צוך ה' אלקיך בתורה היינו ל"א שעות כי לא דבר ריק הוא המקום והמנין שנכתבה המצוה בתורה וכבר נכתב אצלינו כמה רמזים שונים במפקד המצות כסדרן בתורה. ועפ"ז יונעם לנפשך מה שדרשו חז"ל ביעקב ויקרא לו א"ל אלקי ישראל שהקב"ה קראו ליעקב א"ל. דקשה כיון שהסכמה של יוצר בראשית לכבד את יעקב לקראו בשם משמותיו. מ"ש שם א"ל דייקא יותר משארי שמותיו ית"ש. וגם למה דוקא כעת קרא בשם אך הוא דנאמר בכאן ויבא יעקב של"ם עיר שכ"ם וכו' (והנה יבא אי"ה בדרושים שלפנינו שכ"ם ר"ת "שבת "כלה "מלכתא) וכתיב ויחן את פני העיר. ודרשו חז"ל נכנס לעיר (בע"ש) עם דמדומי חמה וקבע תחומין מבעוד יום. וכיון שיעקב קבע תחומין לשב"ת אשר שמירתו הוא עם התוספות ל"א שעות (כאשר הוא תחומו ומקומו בתור' מצו' ל"א) ע"כ בשכר זה קראו הקב"ה אז אל:
1