בני יששכר, שבתות ב׳:ג׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 2:3
א׳אשובה נא עוד לבאר טעם לדברי מרן אשר שמירת השב"ת עם התוס' מהראוי להיות ל"א שעות וכאשר כתבנו רמיזתו בתורה והוא ע"פ מ"ש בנוסח שתיקנו אנשי כנה"ג לומר בשבת לא"ל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי והנה יש להתבונן מ"ש שתיקנו לומר בשביתת השי"ת כביכול דוקא שם א"ל ובפרט דלא מצינו בתורה שם א"ל בענין השבית' רק שם הנכבד או שם אלקי"ם ויכל אלהים ביום השביעי וכו' כי ששת ימי' עשה הוי' וא"כ קשה מאד למה אמרו אנשי כנה"ג לא"ל אשר שבת וכו'. ונ"ל דהנה כתיב ואתם עדי נאום ה' ואני א"ל ודרשו חז"ל כשאתם עידי אני א"ל והנראה לפרש עפ"י מה דידוע. המרכבה טמאה הם דכר ונוק' שבקליפה פלוני ופלוני"ת. ידוע מספרן תרי"א. והנה תורה בגי' תרי"א בקדושה מבטלת אותם ושמעתי מאת פה קדוש מהרב מהר"מ סופר זצוק"ל רמז המשנה כופין את הס"ל לפני אפרוחים ס"ל ר"ל דכר ונוק' שבקליפה כופין אותן לפני האפרוחים היינו העוסקים בתורה כמ"ש בת"ז. ואני הוספתי נופך. דהנה מבואר בת"ז אפרוחים נק' העוסקי' בתורה ע"ד הפשט. מה שאין כן העוסקים עפ"י דרך הקודש נק' בני"ם. והנה אמרה המשנה כופין הס"ל היינו דכר ונוק' שבקליפה אפילו לפני האפרוחי"ם העוסקים בתורה עפ"י פשוטו והנה עיין בפני יהושע על מאמר חז"ל כל העוסק בתור"ה יסורין בדילין ממנו שנאמר ובני רש"ף יגביהו עוף (אין רש"ף אלא יסורין וכו') רש"ף יסורין הוא משום שהיסורין באין מן קטרוג פלוני ופלוני'. והנה בהחסיר מהם הניצוץ הקדוש המחי' היינו שם א"ל נשא' בגימ' רש"ף ובזה תתבונן ג"כ אין רש"ף אלא מזיקין שהן המה המזיקין דעלמא והנה בעוסק בתור"ה תור"ה בגימ' שמותם עם השם א"ל המחי' הנה יסורי' בדילין ממנו ע"ש באריכות דברים ועיין בספר הפלאה. ותבין לפי"ז מה שאחז"ל ביונתן ב"ע בעסקו בתור"ה עוף הפורח עליו מיד נשר"ף כי מן רש"ף נעשה שר"ף. ותבין לפי"ז מה ששלח יעקב לעשו דורן תק"ף בהמות מנין רש"ף וכן שעיר לעזאזל. ונכתב אצלינו ג"כ בענין רמז הפסוק ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שר"ף והנה השב"ת אות ועדות שמעידין על הבורא ית"ש שברא כל הנמצאי' מאין ליש בששת ימים. ושבת מכל מלאכתו ביום השביעי. ויברך ויקדש אותו ונתנו במתנה לישראל עם קרובו העמוסים מני בטן. ושב"ת איהו יומא דאורייתא (לכ"ע בשב"ת ניתנה תור"ה) יומא דנשמתא כמ"ש בזהר ומאן דנטר שבתא כאילו נטר אורייתא כולה א"כ הוה כאילו קיים ועסק בכל התורה וכל העוסק בתור"ה יסורין (ומזיקין) בטילין ממנו והיסורין הן באים מן קטרוג הקליפו' הנ"ל הנק' רש"ף (שהם בגי' רש"ף בחסרון שם א"ל משמותם והיא בהחסיר חיותם וכחם) והנה תור"ה גימ' שמותם הנ"ל עם השם א"ל. ע"כ התור"ה מבטלתן והנה שב"ת הוא ככל התורה הוא ג"כ מבטל כל הקליפות הנ"ל. ע"כ ביום השב"ת הקליפות בורחין לנוק' דתה"ר. ע"כ אומרי' בשב"ת א"ל אדון על כל המעשים לאל אשר שבת מכל המעשים. שם א"ל דייקא הבן מאד והרחב הדברים כרצונך כי הם יקרים מפנינים וזה הוא דברי חז"ל בפסוק ואתם עידי נאום י"י ואני אל כשאתם עידי (היינו בשמירת שבת שהוא עדות עלי אז) ואני אל היינו כאילו מקיימים כל התורה שיש בה מספר שם אל נוסף על וכו' והקליפות בורחים לנוק' דתה"ר ולית שולטנא אחרא בכולהו עלמין ונשגב י"י לבדו:
1
ב׳ובאלה הדברים הג"ה הדברים האלה היו כתובים אצלנו בחיבורא קדמא' בסי' קל"א ואמרתי סימנא מילתא לבטל קל"א אילן: תשכיל טוב טעם ודעת לדברי מרן האריז"ל שמהראוי לשמו' את השב"ת עם התוספ' ל"א שעות ותשכיל למה זכור את יום השבת מצו' ל"א בתורה עמש"ל ותשכיל ותדע ג"כ מה שדרשו חז"ל ביעקב ויחן את פני העיר שקבע תחומין לשבת (וכבר ידעת איסור תחומין בכדי להבדיל בין הקדש והחול) ותשכיל מה שהקב"ה קראו ליעקב בסמוך לזה א"ל. והשי"ת יצילנו משגיאות. ותתבונן עוד. בימי החול הנה ניתן לישראל אות תפילין (בגי' פסת"ם) היא ג"כ תק"ף לבטל כח קליפות רש"ף הנ"ל עשו איש שעיר והנה חיו' הקליפו' מן ניצוץ הקדוש אל אשר בתוכם. ע"כ יש בתפילין תיבו' ת"ג מנין י"ג פעמים א"ל היינו א"ל אח"ד (מנין י"ג) ומתישין כח א"ל אח"ר וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך וכו' אלו תפילין שבראש והנה בשב"ת אין לנו אות תפילין במעשינו רק תפילין דמארי עלמא והקליפות בורחין לנוק' דתה"ר. היינו בני רש"ף בורחין מפני א"ל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי: הבן מאד ותתבונן לפי"ז שלבעבור זה אומרים קדושת כת"ר בשבת במקום ת"ג (תרגומו של כת"ר) שבתפילין ואומרים כת"ר יתנו לך י"י אלהינו. ותבין לפי"ז מצות קרבן מוסף שבת הוא מצו' ת"ג בתור' ואז אומרי' קדוש' כת"ר הבן הדברי':
2