בני יששכר, שבתות ב׳:ז׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 2:7
א׳איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו. דרשו חז"ל סמך שבת למורא אב ואם לומר אף ע"פ שהזהרתיך על מורא או"א אם יאמר לך חלל שבת אל תשמע לו ע"כ נשאלתי הלא דורשו אומרו אח"כ אני י"י הוא לנתינת טעם אני י"י ואתה ואביך חייבים בכבודי א"כ מטעם הזה כ"ה בכל המצות שלא ישמע לאביו לעבור על שום מצוה וכן פסקו באמת בכל התורה ואפי' איסור קל דרבנן לא ישמע אליו א"כ לפי"ז קשה למה פרטה התורה שבת דייק' שהוא מן החמורות כריתות ומיתות ב"ד. ונ"ל ע"ד הפשט דהנה הטור סי' ר"ס פסק דאם אביו רשע פטור מכיבוד וכ"כ הסמ"ג (ואין כן דעת הרמב"ם) והנה קשה לדעת הטור והסמ"ג א"כ למה איצטריך קרא אם אביו אומר לו חלל שבת אל ישמע לו הרי בלא זה כיון דמצווהו לחלל שבת רשע הוא פטור הבן ממוראו וכיבודו ותירץ הרב הגדול המפורסים חיד"א זלה"ה דאיצטריך היכא דהבן קיבל עליו תוספת שבת מבעוד היום גדול והאב עדיין לא קיבל ומצווהו לעשות מלאכה נמצא שאין האב רשע בזה אעפי"כ אל ישמע לו עכ"ד. ולפי"ז יומתק הדבר מה שפרטה התורה שבת דייקא ולפי"ז יש מזה קצת ראי' לשיטת הטור והסמ"ג דאי לשיטת הרמב"ם הקושיא במקומה עומדת למה פרטה התורה שבת דווקא:
1