בני יששכר, שבתות ג׳:ה׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 3:5
א׳שם ר"א אומר ברכו בנ"ר. וכן הי' המעשה פ"א הדלקתי את הנר בלילי שב"ת ובאתי ומצאתי אותו במוצאי שב"ת דולק ולא חסר כלום ע"כ לא נודע מהיכן ישפוט שהברכ"ה קאי על הנ"ר. ואין ראיה ממעשה הנס שאירע לו לר"א. ומוכרחים אנחנו לומר שזה הוא לכל איש הישרא' שנרות של שבת מתברכי' יותר באורם מכל ימות החול לזה רב ולזה מעט (וכמדומה שהמבינים יודעים זה) והנראה דשפט זה עפ"י מה שדרשו בזו"ח שבקדרותא דצפרא בעת שמתחיל האור להתנוצץ אז מסוגל וטוב שתתקיים הברכה שמברכין לאיש הישראלי' ואפיק לה בג"ש. כתיב וירא אלהים את האו"ר כ"י טוב. וכתיב התם כ"י טו"ב בעיני ה' לברך את ישראל. הנך רואה מקבלת הג"ש זו המסורה בידם שהברכ"ה שרוי' באו"ר ונמשכת אחר האור. והנה מדכתיב בשב"ת סתם ויבר"ך ולא נאמר במה ברכו. ע"כ הכוונה הוא ברכו בדבר שהברכה שרוי' בו. היינו או"ר שב"ת הוא הנ"ר והנה נ"ר שב"ת אינו מדאורייתא רק מצות חכמי"ם חכמים הם המושפעים מן החכמ"ה. לאור"ם נסע ונלך. כי הנה כסיל בחושך הולך. וחכמ"ת אדם תאי"ר פניו. הנך רואה שהחכמ"ה הוא האו"ר הלא תראה אפילו הולך למשרים עפ"י חכמתו ושכלו. ע"כ החכמים דייקא תיקנו מצות או"ר שב"ת. ותראה עוד שחכמינו ז"ל דרשו בפסוק ותזנח משלו"ם נפשי זה נ"ר שב"ת הנה קראו לנ"ר שב"ת שלו"ם וכן הא דאיבעיא להו נר שבת וקידוש היום ופשטו נ"ר שב"ת עדיף מקידוש היום משום שלו"ם בי"ת. נ"ל דקראו לנ"ר שב"ת שלו"ם כיון דנ"ר שבת היא הברכ"ה. ברכו בנ"ר כנ"ל ולא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכ"ה לישרא"ל אלא השלו"ם ע"כ זה שמו אשר יקריאו לו שלו"ם ותתבונן עוד עפ"י דברינו הנ"ל שסוד הברכ"ה אשר היא באו"ר נמסרה לנו בג"ש. תתבונן לפ"ז אשר מצות נ"ר שב"ת אינו מבואר בתורה רק עפ"י חכמים בתורה שבע"פ: דהנה הברכ"ה באו"ר נמסרה בג"ש וכבר ידעת דמדת ג"ש נגד מדת רחו"ם מדה שני' בי"ג מדות של רחמים וכביכול בי"ג מדו' המדה השני' רחו"ם ה"ס השערות של השפה העליונה שהוא כביכול ע"ל פ"ה (ובדרך זה אמרנו על הא דאר"זל. מיכאל (עושה שליחותו) באחת. ולמדו לה בג"ש כתיב ויעף אלי אח"ד מן השרפים.(עפיפה אחת) וכתיב התם והנה מיכאל אח"ד השרים הראשונים. והנך רואה ויעף אלי אח"ד וכולי הכוונה על מיכא"ל ולמדו זה בג"ש שהוא כביכול ע"ל פ"ה כנ"ל ע"כ כתיב התם אצל הנביא ויעף אלי וכו' ויגע ע"ל פ"י להורות שנלמוד הדבר בג"ש הבן הדבר) וכן תתבונן הא דדרשו דמרים נפטרה בנשיקה דגמרינן ג"ש ש"ם ש"ם ממשה מה התם ע"ל פ"י וכו' ע"כ נ"ר שב"ת הוא דברי חכמים תורה שבע"ל פ"ה. והשם הטוב יכפר בעדינו ויה"ר שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו. והנה תתבונן אשר כל הדרשות שדרשו ע"כ. דרשו על ויבר"ך ויקד"ש ובדרשת ר"א לא נדרש על ויקד"ש כלום. והנראה לפרש דכיון שדרש ויבר"ך על נ"ר שב"ת. הנה ויקד"ש הוא להתחייבות קידו"ש היו"ם והוא להורות על בעיות הגמ'. בתר דפשטא נר שבת קודם לקידוש היום: ולימודו מכאן ויבר"ך ויקד"ש שם:
1