בני יששכר, שבתות ו׳:ד׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 6:4

א׳משנה שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שב"ת עם חשיכה עשרת"ן ערבת"ן הדליקו את הנ"ר. עיין רמזים במשנה הזאת בס' כס"א דו"ד להרב הגדול חיד"א זלה"ה והנה אני בעניי ג"כ אומר שיש לפרש ברמז שצריך האדם לומר בתוך בית"ו איברי הגו"ף שהם נק' בני בית"ו צריך לומר בע"ש עם חשכה היינו סמוך להכנסת שבת קודם ביאת הנשמה יתירה מהעולם העליון עישרת"ם אם הכנתם א"ע להיות מרכבה לעשר ספירות קדושות דהיינו זרוע ימין מרכבה להו"י' ניקוד סגול וזרוע שמאל להוי' ניקוד שב"א וכו' הכל כנודע. והדבר הזה היא הכנה לקבלת הקודש מן גבהי מרומי' כענין המבואר בכתבי האריז"ל לעשות א"ע קודם התפלה מרכבה אל הקודש ערבתם מבואר אצלינו בסוד מה שקוראים לישראל עברי"ם וכן מה שכינו רז"ל לשליח ציבור עב"ר לפני התיבה ה"ס אימ"ה ירא"ה שם של ע"ב הוא רי"ו אתוון ירא"ה והתיבין כמו שהם כתובים בתורה הם נ"ו תיבין מנין אימ"ה והנה ירא"ה אימ"ה בגימ' עב"ר וזה שיש לרמז בדברי רז"ל מפני מה ישראל מתפללים ואינם נענים מפני שאינם יודעי' להתפלל בשם שנאמר אשגבהו כי ידע שמי יקראני ואענהו וכפי הנ"ל הכוונה על השם הנכבד והנורא שם ע"ב אשר בו נרמז אימ"ה ירא"ה בתורה ולמד זה משה לישראל בתפלה הראשונ' אצל הים שלמד להם השם הנורא בפסוקי' ויס"ע ויב"א וי"ט אשר בהם תיבות מנין אימ"ה ואותיות מנין ירא"ה. כענין שאומרים על המלאכים וכולם עושים באימ"ה ובירא"ה רצון קוניהם וכן עונים באימ"ה ואומרים בירא"ה קדוש. ע"כ נקראים ישראל עברי"ם והש"ץ שצריך להיות נענה וצריך להתפלל בש"ם קראוהו עב"ר לפני התיב' (ובמ"א הארכתי בזה) ותמצא ביונה שאמר עברי אנכי ואת אלקי השמים אני ירא. הבן:
1
ב׳(הנה בע"ש להכנת הנשמה יתירה. שהיא מן הצבא מרום שעושים תמיד באימ"ה וירא"ה רצון קוניהם. צריך האדם לומר בתוך ביתו (כנ"ל) ערבת' העירות' א"ע באימ"ה וירא"ה להתפלל בשם כנ"ל או ערבת"ם כידוע כוונת עירו"ב ע"ב רי"ו היינו מנין אותיות השם הנ"ל הוא רי"ו (גבור"ה ירא"ה) והתיבות כפי קבלתן בצירופיהן (כמו שמצורפים בזהר ובכתבי האריז"ל. וכמו שהביאו רש"י ותוספ' במס' סוכה) הם ע"ב תיבין (חס"ד) א"כ זה השם הוא חס"ד. גבור"ה ירא"ה. ואהב"ה וזהו עירוב. ע"ב רי"ו. וזה שיש לרמז. צריך האדם לומר בתוך בית"ו (כנ"ל) ע"ש ע"א ערבתן היינו התעוררתם א"ע במצות עירו"ב היינו יראה ואהב"ה כנ"ל והמשכיל יבין הדליק"ו את הנר. היינו תהיו גורמים ייחוד העליון בתלת קשרין כידוע ייחוד חב"ד (הו"י' אה"י') חג"ת (הו"י אלקי"ם) יחוד נה"י (הו"י' אדני) הייחוד הזה ס"ה בגימ' נ"ר הוא הכנת המחשבה והדבור והמעשה לקשרם ולדבקם בחיי החיים בקבלת השבת ואתה תבין ודרוש וקבל שכר כי כפלים לתושי':
2