בני יששכר, שבתות ו׳:ט׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 6:9
א׳ועפ"ז אומר לך טעם נכון את אשר עם לבבי הנה השי"ת צוה לנו בתורתו ליתן את הברכו"ת על הר גריזים ואת וכו' על הר עיבל. והנה הי"א ארורים נכתבו בתורה בפירוש ובאה הקבלה בתורה שבע"פ לומר מקודם הברכו"ת. דהיינו הפכו פניהם כלפי הר גריזי"ם ואמרו ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה ואח"כ הפכו פניהם כלפי הר עיבל ואמרו וכו' וכן באינך ומהראוי להתבונן למה הארורי"ם נכתבו בתורה שבכתב. והברכו"ת נתקבלו בתור"ה שבע"פ בדיבור ואמירה. ונ"ל ע"פ הנ"ל להיות דבור"ו של הקב"ה בהכרח הוא שיתקיים. והנה תור"ה שבכת"ב תורה חתומה ניתנה (עם היות וידב"ר אלהים את כל הדברים האלה עכ"ז לאמ"ר כתיב שיתאמרו הדברים בזמנם בכל דור ודור לעת המציאות והבן הדבר ומי יוכל להבין מחשבות הצור תם) והנה כשהתורה הזאת חתומה ניתנה. י"ל שהארורים נכתבו בתור"ה שבכת"ב באותיות ולא נאמרו בדבו"ר בכדי שלא יהיה הדבר בהכרח שיתקיימו משא"כ הברכו"ת נאמרו בתורה שבע"פ כי חפץ השי"ת שיתקיימו בהכרח וזה שהודיעו משה לחותנו גר צדק. כי ה' דבר טו"ב על ישראל הטובות והברכות באו בדבו"ר ע"כ בהכרח הוא שיתקיימו:
1