בני יששכר, שבתות ז׳:י׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 7:10
א׳עוד תקנו בנוסח הנ"ל המנחי"ל מנוחה לעמו ישראל בקדושתו ביום שבת קודש לא תקנו לומר הנותן מנוחה רק המנחיל יש לפרש ע"פ משארז"ל מנוחה זו שיל"ה שיש לה הפסק נחל"ה זו ירושלים שאין לה הפסק והנה שבת קודש הנה הוא יום מוגבל יום השביעי לשבות וכאשר יעבור היום ההוא הנה נפסק וחלף ועבר אבל צונו השי"ת זכו"ר את יום השבת לקדשו להשפיע קדושת שבא לכל ששת ימי המעשה (כי קדושת יום השבת הוא צורת הזמ"ן ואינך הימים ימי המעשה המה החומר) וכ"ה בספרי הביאו הרמב"ן אם כן חיבה יתירה נודעת לנו אשר נוסף לקדושת שבת אשר נתן לנו הש"י בגבול הזמן בהפסק עוד הטיב לנו שיהי' נמשך לנו מהארת קדושתו לכל יום והוא בלי הפסק ואם כן קדושת השבת הוא מבלי גבול והפסק וזהו המנחי"ל (נחלה בלי הפסק) מנוח"ה קדוש יום השב"ת בו ביום שיש לה הפסק הנה הוא מנחילנו בנחלה מבלי הפסק בצוותו לנו להשפיע מקדושת השבת לכל ימות עולם הבן:
1