בני יששכר, שבתות ז׳:ט׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 7:9
א׳עוד תקנו בנוסח הנ"ל תפאר"ת עטה ליום המנוחה ענ"ג קרא ליום השב"ת להבין קישור הדברים וגם מהו המעטה תפאר"ת והיכן נרמז גם מה שאמרו ענ"ג קרא ליום השב"ת לכאורה ג"כ לא נמצא כן במקרא רק וקראת לשב"ת ענ"ג היינו שצונו לקרוא לו ענ"ג נ"ל לבאר הדברים ע"פ מ"ש הקדוש מהרד"ב ממעזריטש זצוק"ל. בהא דאמרז"ל בנסיון דיוס"ף ויבא הביתה לעשות מלאכתו מלאכתו ממש אלא שנראתה לו דמות דיוקנו של אבי"ו אמר בזה מהיכן הי' התעוררות להתראות דיוקנו של אביו דהנה ידוע דיעק"ב אבינו הוא מרכבה למדת תפאר"ת. והנה אמרו בזהר במדת תפארת לבושין דהוא לבש' בצפר' לא לבש' ברמשא. ולבושין וכו' והנה ידוע מנהגי הצדיקי' בכל עניינים שהם רואים בעוה"ז מתבוננים שהוא להם למזכרת לאיזה מדה יכוונו להעלות הנה"ק שהוא בדבר המוגשם לעלותו למדות עליונות למרכב' הקדושה והנה יוסף כאשר ראה פיתויי הזונה לבושים שלבשה בבוקר לא לבשה בערב וכן ביום אחר להתפאר ולייפות א"ע לפניו מיום אל יום כמו שדרשו חז"ל. הנה ראה יוסף והתבונן בזה שמראין לו דמות דיוקנו של אביו שהוא מדת התפאר"ת אשר כביכול כך היא המדה לבושין דהוא לבש וכו' כנ"ל ע"כ תוכן דברי הקדוש והוא דבר עמוק בחכמה:
1
ב׳והנה מה שיש לנו להתבונן מפני מה תקנו אנשי כה"ג בכל מועדי מקראי קדש תקנו נוסח תפלה אחת לערבי"ת ושחרי"ת ומנח"ה (רק למוס"ף יש נוסח מיוחד דהוא סוד התוספת כתוב"ה כנודע) משא"כ בשב"ת תקנו לכל תפלה נוסח מיוחד והנה המשכיל על דבר יתבונן דסגולת השב"ת קד"ש דכל זמן תפל"ה הוא ענין מיוחד כמ"ש מר"ן האריז"ל תפילת ערבי"ת אומרים אתה קדש"ת רמז לקידושי"ן שנותנים לכנס"ת ישראל. ובזה ניקנית לבעלה כביכול ואין לחצונים עוד אחיזה ויניקה בה. תפלת שחרי"ת סוד הסבלונו"ת ששולח וכו' (עמש"ל סימן ד' כשניתן להם השב"ת בסוד הסבלונות במרה אז שמח משה במה שבירר להם במצרים את יום השבת למנוחה) ותפל"ת מוס"ף תכנ"ת שב"ת הכנה דרבה סוד המשת"ה שמכין וכו' תפלת מנח' אומרי' אתה אח"ד סוד היחו' כנ"י עם דודה והיו לאחדי' ה' אחד ושמו אחד. וישראל גוי אחד הבן. כללו של דבר הגם דקדושת יום השב"ת בכללותו הוא יום אחד עכ"ז ער"ב ובק"ר וצהרי"ם יש שינוי קודש קדושה מיוחדת ולדעתי יתפרש בזה הפסוק וקראת לשבת ענ"ג דידוע הוא תענוג תמידיי אינו תענוג רק בהתחדשות התענוג בכ"ז והנה ברצות הש"י שיערב לבניו קדושת יום השבת בתענוג נבחר הנה בכל התחלפות הזמן מעתותי היום יתענגו על מי מנוחות בשינוי קדש וזהו וקראת לשבת ענ"ג שלא יהי' אצלך תענוג תמידיי רק בכל שינוי זמן תרגיש תענוג אחר ויערב לך ויבושם לך ונ"ל דע"ז הפסוק סמכו עצמם אנשי כה"ג לתקן תפלה מיוחדת לכל שינוי הזמנים ער"ב ובק"ר וצהרי"ם וכבר כתבתי לך שמדת התפאר"ת הוא לבושין דהיא לבש' בצפרא וכו' (ומדת התפארת הוא נחלת יעקב כידוע וזה הנאמר שם בנבואה אז תתענ"ג על ה' וכו' והאכלתיך נחלת יעקב אביך כאשר אבאר לך להלן אי"ה) וזה שיש לפרש שתקנו אנשי כה"ג תפאר"ת עטה ליום המנוחה (תשתנה קדושתו בשינוי קדש בכל זמן מזמני היום ע"כ) ענ"ג קרא ליום השבת כי תענוג תמידיי אינו תענוג משא"כ כעת שהשבת יש לו מעטה תפאר"ת. הנה הבנים בני א"ל חי ישבעו ויתענג"ו מטובו. הבן הדבר:
2
ג׳ובזה יתפרש לך ג"כ מ"ש שם הנביא אז תתענג על ה' (בתענוגים שונים כנ"ל ועי"ז נעשה מרכבה למדת תפארת שהוא מדת יעקב ואפי' יפתוהו פיתויי העולם וילבש להם העולם בגדי חמידותיו יתרא' לו דמות דיוקנו של יעקב כדרך שאירע ליוסף) וזהו והרכבתיך על במתי ארץ (על כל במתי ארציות תהי' רוכב עליהם וכל תפארת העולם יוכנע תחת תפארת ישראל) וזהו והאכלתיך נחלת יעקב אביך הבן הדבר. ובזה תבין הא דקיי"ל לכ"ע בשבת ניתנה תורה דהנה נמשלו דברי תורה לשדיים מה הדד הזה כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו טעם (חדש) כך ד"ת כ"ז שהאדם שוב חוזר ושונה בה מוצא בכל פעם טעם מחודש בכדי שלא יהי' בבחי' תענוג תמידי. שאינו תענוג רק בבחי' התחדשו' תענוג נבחר בכ"ז ועידן ע"כ בשבת ניתנה תורה אשר יום קדושת השבת הוא ג"כ בבחי' הנ"ל תפארת עטה וכו' ענ"ג קרא וכו' כנ"ל וזה שדרשו חז"ל ג"כ בפסוק לך ה' הגדולה וכו' והתפאר"ת זה מת"ן תורה וע"כ יום השבת קראוהו בזהר יומא דאורייתא הבן הדבר:
3