בני יששכר, שבתות ז׳:י״גBnei Yissaschar, Shabbatot 7:13
א׳בהזכרה דברכות המזון ברצונך הניח לנו ד' אלקינו שלא תהא וצרה ויגון ואנחה ביום מנוחתינ"ו לכאורה יש להתבונן למה פרטו שלא תהא וכו' ביום מנוחתינ"ו דמשמע באינך הימים אין קפידא. והנראה ע"פ מ"ש כ"פ בשם הרב עיר וקדיש בעל אוה"ח זצלל"ה בפסוק כי ששת ימים עשה ד' שהש"י לא עשה כ"א ששת ימים ושוב ברא את יום השבת ועל ידי קדושת השבת נבראים שוב ויוצאים מן הכח אל הפועל ששת ימים וכ"ה כל ימות עולם (עמש"ל כוונת המסור' ג' פעמים ברא אלקים) נמצא השבת הוא שרשיי לכל הששת ימי המעשה והנה אם יש ח"ו איזה חסרון דקה מן הדקה בשורש הנה ניכר הענין אחר כך בהשתלשלות הענפים וכ"ה בכל הצמחים הנזרעים וכ"ה בתולדות הבע"ח מדברים ושאינם מדברים מובן הענין למשכיל משא"כ כשהשורש והזריעה הוא בשלימות יוצאים הענפים מושלמים והנה לפ"ז זה הוא נוסח תפלתינו ביום המנוחה שלא תהא וכו' ביום מנוחתינו וכיון שיום המנוחה (שהוא שורשיי לכל ששת ימי המעשה) יהי' במושלם בלי חוסר אזי בודאי יבואו ששת ימי המעשה מושלמים הבן:
1