בני יששכר, שבתות ח׳:י״גBnei Yissaschar, Shabbatot 8:13
א׳ויתפרש עוד ואני תפילתי לך ד' ע"ת רצו"ן דהנה כשעל' ברצונו ית"ש לברוא העולם ישראל עלו במחשב' בראשי"ת בשביל ישראל שנק' ראשי"ת והנה עליות הרצון קודם התחלת הבריאה הוא זמן צלות"א דמנח"ה דשבת"א דהוי' זמן קודם מן ויהי וכו' של יום א'. וא"כ מאז והלאה הוקבע לדורות לישראל שהזמן ההוא ע"ת רצו"ן ועמ"ש בסי"א) והנה כנ"י בזמן וע"ת רצו"ן ההוא תתייפח תפרש במו פיה לזכור לה ימות עולם אשר היא היתה לעיקר לרצו"ן הבריאה בראשי"ת חכמה כביכול והנה מאמרה בפיה ואני (היינו ישרא"ל) לך הו"י' (שם הנכבד. והעת היא) ע"ת רצו"ן ובהצטרף יחד הוי' ישראל רצון. והנה היא בגימ' בראשי"ת חכמ"ה עליונה. ישראל עלו במחשבה ומבוקשינו בע"ת רצו"ן הלזה ימהר יחיש פדותינו. והנה כתיב שלח אורך ואמת"ך דרשו בו היינו אליה"ו ומשי"ח. והנה תרין משיחין נינהו בן אפרים. ובן דוד. והנ' כפי המקובל בידינו זה שמם לעולם נחמיה בן מושיאל מנחם בן עמיאל. אליהו. בגימ' בראשית והוא הרמוז ענני באמ"ת וכו' הייצו אורך ואמת"ך:
1