בני יששכר, שבתות ח׳:י״בBnei Yissaschar, Shabbatot 8:12
א׳ויתפרש עוד ואני תפילתי. עפ"י חקירת החוקרים כתבו שכל פעולה המתבקשת מן המבקש אל המתבקש. הנה מן הצורך הוא שלא יהיה איזה מניעה מן המבק"ש (היינו שלא יהיה כדאי וראוי להמבוקש וכיוצא) וגם שלא יהיה מניע' מצד המתבקש (דהיינו שאין בו כח למלאות המבוקש או שהוא אכזרי בטבע ) וגם שלא יהיה מניעה מצד המבוקש בעצמו (שהזמן אינו גורם לכך ויוצא) והוא מה שגדרו בזה גדר מאמרם. מ"ה שממנ"ו מה שאלי"ו מה שבי"ן הבן. והנה זאת מאמר כנ"י לדודה. אין כאן מניעה מלעשות בקשתי בשום אופן מאלו הג' אופנים. דהנה ואני תפילתי (המתפלל והמבקש אני אני הוא רעייתך האהובה היפה בנשים כל העלמות כקוף בפני אדם נגדה א"כ אין כאן מניעה מצד המבקש וגם התפילה היא) לך ד' (המהווה כל הויות בחסד ורחמי' להטיב לברואיו ויכולת בידך להיות כל דבר א"כ אין כאן מניעה מצד המתבקש כי כן דרכך להיטיב לברואיך ויותר ממה שהעגל רוצה לינק וכו' וגם עת תפלתי הוא) ע"ת רצו"ן (רעוא דרעיון אישתכח ועתיקא קדישא גליין רצון דילי' לעשות כרצון וכו' א"כ אין כאן מניעה מצד מ"ה שבי"ן: ע"כ אלהים ברב חסדך ענני וכו':
1