בני יששכר, שבתות ח׳:כ׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 8:20
א׳כתבו תלמידי האר"י ז"ל לומר אפילו בחול קודם הסעודה. מזמור לדוד ד' רוע"י וכו' כי יש בו ז"ן תיבות כי הוא זן ומפרנס לכל (ומה נחמד הדבר לאומרו בסעודה האחרונה של שב"ת להשפיע מזונות לימי החול נ"ל) ויכוין בשם הוי' במילוי כזה. יו"ד ה"ה ו"ו ה"י (בגימ' ז"ן נ"ל) עוד יש בו אותיות כמנין זכ"ר בגימ' ברכ"ה שישלח ברכ"ה בכל מעשה ידינו. ונ"ל שזה טעם רבותינו זלה"ה שהנהיגו לומר בסעודה שלישית ג"פ זה המזמור ע"פ מ"ש לך עפ"י פשוטו טע"ם לאכילת דגים בשבת. הוא להיות במעשה בראשית נאמר ג' ברכות בג' ימים זה אחר זה רצופים. היינו ביום ה' ברכה לדגים. יום ו' ברכה לאדם. יום ז' ברכה לשב"ת. ע"כ האד"ם האוכל דגי"ם לכבוד שב"ת מתברך בברכ"ה משולשת והחוט המשולש לא במהר' ינתק. ע"כ אומרים ג"כ המזמור הזה שיש בו אותיות מנין ברכ"ה. ואומרים ג"פ להיות ברכ"ה משולשת ותבין ג"כ שיש בו תיבות מנין ז"ן הוא מנין דגי"ם) ונרמז במזמור הזה ג"כ בנאות דש"א ירביצנו ר"ת דגים שב"ת אדם נ"ל:
1
ב׳עוד כתבו לכוין בהוי' של ד' רועי. שהוא במילוי ס"ג והמילוי לבד בגי' ל"ז (נ"ל סוד מאה ברכות) כמנין יהבך והנקודות בגימ' ע"ב במספר אך טוב וחס"ד (אות הו' אינה נחשבת כי הוא שימושיית כ"כ הרב מ' חיד"א ז"ל) בגי' ע"ב ל"ז ע"ה. כ"ז מתלמידי האריז"ל בכת"י:
2